ובעניין:

כנגד עבד אלמהדי גבארין (להלן: מהדי) וגם נעים גבארין (להלן : נעים) הוגשו לבית המשפט השלום בחדרה שני כתבי אישום נפרדים בגדרם יוחס לכל אחד מהם ביצוע עבירת ניסיון לחברות בארגון טרור, עבירה לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור + סעיפים 25, 29 לחוק העונשין, ושניהם הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתבי האישום. בהיקשר זה נזכיר, כי נעים הודה בתחילת ההליך ואילו מהדי הודה רק לאחר שמיעת חלק מהעדים.

בתמצית נציין, כי בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", מהדי ששימש כאימאם המסגד בו התפלל נעים וגם האחרון, ניסו להצטרף לארגון הטרור דאע"ש וליטול חלק בפעילותו, זאת לאחר שפיתחו הזדהות הולכת וגוברת עם ארגון הטרור דאע''ש.

במסגרת התוכנית ולשם קידומה, ביום 24/05/24 רכשו שני כרטיסי טיסה לאיסטנבול בטורקיה, בכיוון אחד בלבד ונעים הזמין עבורם חדר במלון באיסטנבול למשך שני לילות, כן תיאמו ביניהם להסוות את מטרת נסיעתם האמיתית מול קרוביהם בארץ. השניים תכננו, לאחר הגעתם לטורקיה, לנסוע לעיר הסמוכה לגבול הסורי ומשם לחצות את הגבול לשטח סוריה ולהצטרף לארגון וללחימה בשורותיו. לשם כך, הקדים נעים והתכתב משך מספר שבועות עם נהג מונית ממוצא סורי הנמצא באיסטנבול, ובירר עמו דרכי הגעה. נוסף לכך, באותה התקופה, נעים ביצע חיפושים במרשתת אחר תכנים של דאע"ש.

בצהרי יום ה-11/06/24 הגיעו נעים ומהדי לנמל התעופה בן גוריון, ובשלב הבידוק הביטחוני נעצרו על ידי כוחות הביטחון ותוכניתם להגיע לסוריה ולהצטרף כחברים בדאע"ש - סוכלה.

כפי שהזכרנו הוגשו שני כתבי אישום נפרדים שהתבררו בפני שני מותבים שונים באותו ביהמ"ש. גזר הדין בעניין מהדי ניתן ביום 20/2/25 (כב' השופט אחטר) ובסופו הוטלו על מהדי 30 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי בן 8 חודשים במצטבר כך שירצה 38 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית לרבות קנס בסך 30,000 ₪. באשר למהדי חשוב להזכיר את עברו הפלילי עליו עמד ביהמ"ש השלום כלהלן:

- הרשעתו הראשונה בבית המשפט המחוזי ת"פ 622489-09-17, בביצוע עבירות של קשר וניסיון, וסיוע לאויב בזמן מלחמה ובגין מעשים אלה הוא נידון בגזר דין שניתן ביום 7/1/18 לעונש מאסר בפועל של 4 שנים ומאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים וזאת בהיותו קטין כבן שש עשרה וחצי שנים לערך.

- הרשעתו השנייה בבית המשפט השלום בחיפה, ת"פ 31639-08-22, וזאת בגין ביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע וחבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות, ובגין מעשים אלה נדון ביום 19/2/23 למאסר בפועל למשך 14 חודשים, ומאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים שהינו כאמור בר הפעלה בהליך זה.

גזר הדין באשר לנעים ניתן ביום 24/2/25 (היינו 4 ימים לאחר שניתן גזר הדין באשר למהדי), ובגדרו ביהמ"ש השלום (סגנית הנשיאה, כב' השופטת פרוינד) הטילה עליו מאסר בפועל למשך 45 חודשים וענישה נלווית הכוללת קנס בסך 10,000 ₪. עוד חשוב להזכיר, כי לחובת נעים הרשעה אחת בעבירה של החזקת נשק שלא כדין בגינה הוטלו על נעים 10 חודשי מאסר בפועל בגזר דין שניתן ביום 17/1/18.

נעים הגיש ערעור על חומרת העונש. באשר לעניינו של מהדי שני הצדדים השיגו כנגד התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש קמא, כאשר מחד מהדי בדעה כי התוצאה מחמירה, ואילו מנגד המדינה טענה כי העונש מקל באופן בולט דבר המחייב התערבותה של ערכאת הערעור.

עיינו בתיק קמא, בהודעות הערעור ושמענו את טיעוני הצדדים לפנינו, ואנו סבורים כי נכון לקבל את ערעור נעים ולהקל בעונשו, כן לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של מהדי וכפועל יוצא מכך גם לדחות עיקר ערעור מהדי בגדרו, כאמור, השיג כנגד חומרת העונש.

תחילה נדגיש, כי אנו שותפים לקביעות העקרונית בשני ההליכים כי התופעה בה עסקינן שמקורה באידאולוגיה קיצונית טומנת בחובה מסוכנות ממשית לביטחון המדינה ושלום האזרחים, ובה יש להילחם בחומרה באמצעות הטלת ענישה מרתיעה שתעביר מסר חד וברור. הדברים אף נכונים ביתר שאת שעה שהעבירה מבוצעת בזמן מתיחות ביטחונית, מלחמה בכמה חזיתות, ועוד כאשר עסקינן בארגון אכזרי שלא בוחל באמצעי גם האלים ביותר לשם השגת מטרתו בחיסול והשמדת כל קבוצה שדעותיה, אמונותיה או מנהגיה שונים:

"אין ספק כי ארגון הג'יהאד העולמי "המדינה האסלאמית" (דאע"ש) ... מהווים סכנה חמורה למדינות בהן פועלים ארגונים אלה ולתושביהן, כמו גם, סכנה למדינת ישראל ולעולם החופשי כולו. מעשיו הרצחניים, האכזריים והבלתי אנושיים של ארגון דאע"ש ידועים למרבה הצער בכל העולם, וסכנותיו גלויות וברורות..." (ע"פ 8333/15 ‏מדינת ישראל נ' חאלדי, בפסקה 10 לפסק דינו של כב' השופט מזוז (‏23.8.2016)).

ועוד:

"ייאמר בקול ברור וצלול, כי מדינת ישראל, במצב הביטחוני בו היא שרויה, אינה יכולה להרשות לעצמה את ה"מותרות" של התעסקות עם דאע"ש, כמו מדינות אחרות באירופה המתמודדות עם צעירים הנוסעים לסוריה ולעיראק כדי להילחם בשורות הארגון. ידע כל אחד כי לדאע"ש לא מתקרבים, ושומר נפשו ירחק מכל בדל של עיסוק בנושא"(בש"פ 6539/15 מדינת ישראל נ' אבו סאלח, פסקה 15 (19.10.2015)) ראו גם: בש"פ 3379/16 אחמד נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (2.5.2016); בש"פ 6331/16 אל פתאח נ' מדינת ישראל, פסקה 2 ((21.8.2016)).

נחזור ונדגיש, כי המצב הביטחוני, המלחמה בכמה חזיתות, ורף הענישה שהוצב בחוק ועמדת הפסיקה - כל אלו מצדיקים החמרה, גם אם הדרגתית, של הענישה במקרים כגון דא.

באשר למהדי אנו סבורים כי בערעור אותו הגיש אין ממש למעט לעניין רכיב הקנס. מהדי היה דומיננטי, השפעתו על החברה, כאימאם, ברורה ומוסיפה נופך של חומרה למעשיו. נוסף לאמור, לחובתו שתי עבירות דומות חמורות שבגינן הוטלו עליו מאסרים אף ממושכים והעבירה בוצעה בזמן שריחף מעליו מאסר על תנאי בר הפעלה, ולמרות זאת הוא חזר שוב לסורו. למרות העונשים הקודמים והמאסר המותנה, מהדי לא הפנים את חומרת האידאולוגיה בה דוגל וגם לא את הסכנה הטמונה במעשיו, ולו נכון וראוי להעביר מסר תקיף באמצעות הטלת ענישה כואבת שתחדד את חומרת מעשיו, תעביר מסר המוקיע את העבירה בה הורשע ואת דעותיו המעוותות ותרחיקו מהציבור.

מכאן, מבלי שנעלמה מעיננו הודאתו, העובדה שעסקינן בניסיון ולא בעבירה מוגמרת אך בצוותא, נסיבותיו האישיות והכלל לפיו ערכאת הערעור לא ממצה את הדין עם נאשם בקבלת ערעור המדינה; ומנגד, חומרת העבירה בה הורשע, התכנון שקדם לה, עמדתה של הפסיקה הנוקטת בקו החמרה עקבי ועברו הפלילי - מטילים על מהדי מאסר בפועל למשך 36 חודשים זאת חלף 30 חודשי המאסר שנקבעו בגזר הדין כך שהמאסר בפועל הכולל את המסאר על תנאי שהופעל יעמוד על 44 חודשים, אך מנגד להעמיד את הקנס על סך 10,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

באשר לנעים ומפאת עקרון אחידות הענישה, השוני המהותי בעבר הפלילי, השלב המוקדם בו הודה, ההלכה המחייבת הדרגתיות בהחמרה וגם הסטייה המשמעותית מהענישה הנוהגת אותה סקר ביהמ"ש קמא, מקבלים את ערעורו בכך שחלף 45 חודשי מאסר הוא ירצה מאסר בפועל למשך 30 חודשים.

יתר רכיבי הענישה בשני גזרי הדין ישארו על כנם.

ניתן והודע היום כ"א אלול תשפ"ה, 14/09/2025 במעמד הנוכחים.