1

1.         לפניי בקשה לביטול תוספת פיגורים ריבית והצמדה שהתווספו ליתרת הקנס המקורי שניתן בפסק דיני מיום 04.04.2019.

2.         ביום 20.12.2017 הרשיע בית משפט השלום בקריות, את המבקש על-יסוד הודאתו בעבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, בניגוד לסעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לסעיף 204(א) לחוק ושימוש חורג במקרקעין ללא היתר, לפי סעיף 204(ג) לחוק.

3.         ביום 24.10.2018 נגזר דינו של המבקש והושת עליו קנס כספי בסך 200,000 ₪, התחייבות כספית בסך 100,000 ₪ להימנע מלעבור אחת העבירות המנויות בפרק י' לחוק התכנון והבניה במשך שנתיים, וכן חויב המבקש בכפל אגרה בסך 20,000 ₪ יחד עם הנאשם השני.

4.         ביום 11.11.2018 הוגש ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום. במסגרת פסק דיני בערעור מיום 04.04.2019 מצאתי, כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא והוריתי על הפחתת הקנס אשר הוטל על המבקש לסך של 120,000 ₪.

2

5.         ביום 03.01.2022 הוגשה הבקשה שבנדון בגדרה נטען כי ריבית הפיגורים נבעה בעיקר מפיגורים שחלו בתקופת הקורונה, בגדרה חלה ירידה משמעותית בהכנסת המבקש אשר שילם גם מעבר לקנס שהושת עליו, את הקנס שהושת על אחיו החולה (המערער 1). בנוסף לאמור נטען כי בתקופה הנ"ל נאלץ המבקש לשהות תקופה ארוכה עם אביו החולה והדבר השפיע על עסקו. לאור האמור ולאור העובדה כי המבקש שילם את מלוא הקנס שהושת עליו, ביקש להורות על ביטול ריבית הפיגורים בסך של 65,421 ₪.

אציין כי הבקשה הוגשה תחילה על-ידי שני המערערים, אולם ביום 01.02.2022 הודיע ב"כ המבקשים כי המערער מס' 1 - אסעד עלי סעדי נפטר, ולכן הבקשה בעניינו התייתרה וביקש להכריע בעניינו של המערער מס' 2 - סלאח חוסין בלבד.

6.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר והסמכות להידרש לבקשה מוקנית לבית המשפט שהטיל את הקנס ולא לערכאת הערעור. לגופו של עניין נטען כי הבקשה אינה מגלה כל נימוק המצדיק ביטול תוספת הפיגורים. המבקש לא שילם את התשלומים שנקבעו בפסק הדין במועד ולכן הוא חייב בתוספת פיגורים.

7.         תחילה לעניין סמכותו של בית משפט זה. ב"כ המשיבה טען כי אין לבית משפט זה סמכות להידרש לבקשה, הואיל והסמכות מוקנית לבית משפט השלום אשר גזר את דינו של המבקש. אמנם ברע"א 8994/11 ח'ליל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (29.04.2012), נקבע כי הסמכות לדון בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים מכוח הוראות סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מסורה לבית המשפט או הרשם אשר גזר את דינו של המבקש. אולם בפסיקה מאוחרת בע"פ 1987/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (25.07.2019) הבהיר כב' השופט עמית לגבי סמכותו של בית משפט לבטל "תוספת" לפי 69 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 היא ללערכאת הערעור בקובעו, כי "ככל שהוגש ערעור על גזר הדין, בין אם נכללו בו טענות ביחס לרכיב הפיצוי ובין אם לאו, מסורה הסמכות לערכאת הערעור". נוכח האמור נראה כי הסמכות להכריע בבקשה נשוא הדיון מסורה לבית משפט זה.

8.         לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

3

9.         ראשית יש לציין כי עונשו של המבקש נגזר ביום 04.04.2019 והיה עליו לשלם את הקנס ב-30 תשלומים חודשיים. על כן נראה כי מאחר וכבר נקבעה פריסה הולמת לסכום הקנס, בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, אין מקום להיעתר לבקשה, בפרט כאשר חרף העובדה שכאמור בבקשתו התקשה המבקש לשלם את התשלומים במועדן, הוא לא פנה כבר באותו מועד בבקשה מתאימה לפריסת הקנס לתשלומים מעבר לתשלומים שנקבעו בפסק הדין.

            מנגד, מעיון בנסיבות המפורטות בבקשה, מאחר ונראה כי המבקש הצביע על טעם מוצדק לעיכוב בתשלום הקנס שבגינו נוצרה ריבית הפיגורים, כאשר הוא נאלץ לשלם את הקנס עבורו ועבור אחיו החולה, בתקופה בה העסק שניהל לא פעל במתכונתו המלאה לאור תקופת הקורונה והשלכות הכלכליות שהביאה עמן, ובהינתן העובדה שסכום הקנס שולם כיום במלואו, נראה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

10.       נוכח האמור, מאחר ושוכנעתי "שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד", כנדרש לפי סעיף 69 לחוק העונשין, הנני מורה על ביטול תשלום תוספת הפיגורים באופן חלקי, בסך של 35,000 ₪, כאשר המבקש נדרש לשלם את יתרת תוספת הפיגורים.

ניתנה היום, א' אדר א' תשפ"ב, 02 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.