החלטה

1. ביום 25.6.25 ניתן פסק הדין בערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 11.4.25, במסגרתה דחה בית המשפט קמא את בקשת המערער לביטול צווי הריסה מנהליים שניתנו ביחס למבנים מושא ערעור זה.

2. ביום 1.12.25 דחיתי את בקשת המבקש, שהוגשה ביום 23.11.25, במסגרתה ביקש להורות על עיכוב ביצוע של צו ההריסה בשישה חודשים נוספים, וזאת בשל התקדמות בהליכי התכנון. נדחו טענות המערער בדבר התקדמות הליכי התכנון. ציינתי כי טענות אלו אינן מלמדות על היתר המצוי "בהישג יד", וכי הדרך לקבלת היתר עדיין ארוכה ואינה ודאית.

3. בחלוף שבוע ימים הוגשה בקשה חוזרת לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי, בשל קיומו של "אופק תכנוני חדש".

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. כל שנטען הוא כי המערער זומן לדיון בחודש 2/206 בתכנית מפורטת שהוגשה על ידו. כעולה מתגובת המשיבה, מדובר בדיון "פרה רולינג", וכי התכנית טרם עברה תנאי סף. ממילא, לא מדובר בתכנית שהופקדה.

5. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 1.12.25 - הדרך לקבלת היתר עדיין רחוקה. עסקינן בצווי הריסה מנהליים שניתנו בחודש פברואר 2024. אין מקום לדחיות נוספות, ונראה כי הבקשות המוגשות עתה על ידי המערער, נועדו "לדחות את הקץ", שמא כבמטה קסם יופיע ההיתר המיוחל.

6. הגיעה העת לבצע את צווי ההריסה, בהיעדר טעם ממשי לעכב את ביצועם, ובהיעדר אופק תכנוני של ממש.