1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד אליהוא

המשיב וב"כ עו"ד רויטל קוצר

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.      בפניי ערר של המדינה על החלטת כב' השופט ארז נוריאלי מיום 4.7.16.

2.      כנגד העורר הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד. כבר עתה מן הראוי לציין כי כל עבירות האיומים והיזק לרכוש במזיד הן בקשר לסכסוך שיש לו עם אשתו או במגע עם ילדיו ביום יום. על פי העובדות ה מתוארות באישום הראשון המשיב אמר לרעייתו כי ישבור את כל הבית ואת כל חרסינות המטבח ולאחר מכן גרם נזק לרכוש בבית ואף שבר באמצעות מכשיר חיפוי חלק מהחרסינה בחדרי השירותים.

3.      האישום השני מייחס למשיב אירוע של תקיפה, סטירה לבתו במהלך חודש 4/16 והאירוע השלישי מתייחס לעבירת תקיפה כשלוש שנים לפני מועד הגשת כתב האישום.

4.      העורר לא כפר במתן הסטירה אך טען שהיה זה במהלך ויכוח עם בתו במסגרת חינוכה ובעידנא דריתחא.

2

5.      ביהמ"ש קמא בעת שדן בבקשה קבע כי עילת המעצר היא גבולית. אינני בדעתו של ביהמ"ש קמא בעניין זה שכן אלימות מילולית וסטירה אינם שנויות במחלוקת באופן כללי גם על ידי המשיב ומשום כך אני סבור כי קיימת עילת מעצר.

6.      המשיב נעצר ביום 25.6.16 ומאז מצוי בתנאי מעצר.

7.      המשיב בעבר סבל מבעיות כנראה נפשיות ואז אושפז בכפיה במחלקה מוגנת בשל החרפה במצבו הנפשי עקב התקף פסיכוטי. עוד הובהר כי בעבר סבל ככל הנראה מהתקפי זעם. לאור האמור, נשלח המשיב לבדיקת מצבו הנפשי, כבר במסגרת מעצר הימים.

8.      מהבדיקה הפסיכיאטרית עולה כי כפי שקבע ביהמ"ש "כי לא נצפה סיכון מידי בעת הבדיקה, לא הופקו פרודוקציות המלמדות על תסמינים פסיכוטיים והמשיב קיבל טיפול בתקופת ההרגעה".

9.      בדיון היום טענה ב"כ העורר כי הצורך בבדיקתו הפסיכיאטרית של המשיב במסגרת מעצר הינה למטרת האבחון האם הוא כשיר לעמוד לדין או האם היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

10.  ביהמ"ש קמא ביקש לאזן בין רמת מצבו הנפשי על סמך תעודת חדר המיון לפיה לא קיימת מסוכנות מידית ובין הרושם הקיים למגמות התנהגות פוגענית של המשיב בעבר.

11.  בצדק ביהמ"ש קמא לא קבע מסמרות לעניין בהקשר לקיומן של ראיות לכאורה והוא קבע כי ייקבע מועד נוסף לדיון לגופה של הבקשה (ראה עמ' 3ש' 31-32).

12.  כהחלטת ביניים הורה ביהמ"ש לאור האמור לעיל על שחרור המשיב בתנאים שכללו הרחקה מביתו ואי יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננים "עד להחלטה אחרת", התייצבות בביה"ח הפסיכיאטרי במחלקת מיון פסיכיאטרי תוך 24 שעות ממועד שחרורו ולהבטחת תנאים אלו התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪, כשאותו ערב התחייב ללוות את המשיב לבדיקה הפסיכיאטרית כאמור. כמו כן ציין בית המשפט קמא, כי רשם את דברי באת כוחו של המשיב כי "ככל שיורה הפסיכיאטר המחוזי על דרכי טיפול, מתחייב המשיב לעמוד בהם ולקבל זאת על עצמו", וכן הורה על הפקדה במזומן בסך 1,500 ₪.

13.  בית המשפט קמא קבע דיון המשך למחר 6.7.16 בשעה 09:00.

3

14.  לא ראיתי לנכון, בנסיבות הקיימות, להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ביחוד שמדובר בהחלטת ביניים והדיון קבוע למחר בשעה 09:00 להמשך. יתר על כן, גם אם היה מדובר בהחלטה סופית, מדובר בהחלטה סבירה בנסיבות העניין תוך איזון בין קיומן של ראיות לכאורה, חומרת העבירות המיוחסות למשיב, שאלת המסוכנות שלו. ברור שככל שיפר המשיב איזה מההוראות האמורות, ככל שישוחרר לאחר קיום התנאים.

כל עוד לא ישוחרר המשיב, וכל עוד לא תתקבל החלטה שיפוטית אחרת, עומדת בעינה החלטת כב' השופטת נוריאלי לפיה ישהה המשיב באותם התנאים ששהה קודם לכן. מוסכם על דעת ב"כ העוררת והסניגורית כי המשיב שהה בתנאי אשפוז, ולפיכך - יוחזר עוד היום ככל האפשר לתנאי אשפוז במחלקה הפסיכיאטרית בפרדסיה.

15.  יש לאפשר למשיב לקיים 3 שיחות טלפון על מנת לנסות לארגן את הערבויות ואת ההפקדה.