לפני ערר על החלטת בית משפט השלום (השופט ח' פס) מיום 2.4.23.

1.      עובדות הרקע פורטו בהחלטתי בערר קודם של העורר, מ"ת 5334-03-23 מיום 2.3.23, סעיפים 1-3. כמובא שם, העורר עומד לדין בטענה שתקף פעמיים את בת זוגו ובמקרה המאוחר גרם לה לחבלות. לאחר קביעת ראיות לכאורה, הוא הופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר. רכיב אחד של אותו ערר נדחה בהיותו "ערר ביניים". רכיב אחר התקבל משום שבקשה לעיון חוזר הוכרעה ללא קיום דיון כנדרש.

2.      בהמשך למתואר באותה החלטה, נדונה בבית המשפט קמא ונדחתה בקשת העורר לעיון חוזר (החלטה מיום 16.3.23) ביום 27.3.23 ביקש שירות המבחן דחיה להגשת התסקיר מטעמי עומס, ליום 7.5.23. ביום 2.4.23 התקיים דיון, בו ביקש העורר לשחררו טרם קבלת התסקיר. בית המשפט דחה בקשה זו, אך קיצר במעט את תקופת הדחיה שהתבקשה, כך שהתסקיר יוגש עד 30.4.23 ובאותו יום יתקיים דיון.

3.      העורר מבקש להשיג על החלטה זו, תוך שהוא מציג את הימשכות מעצרו והנזקים הנגרמים לו, לרבות במישור הכלכלי.

4.      אפנה להחלטתי בערר הקודם, שעסקה בהיותו "ערר ביניים" שכן הופנה כנגד החלטה שלא סיימה את הדיון בערכאה הדיונית. כפי שצוין שם, בפסקה 5, ככלל הדבר לא ייעשה אלא במקרים חריגים. ראו שם לפירוט הכלל הפסיקתי, את הפסיקה שהובאה שם וכן בש"פ 947/23 עיסא נ' מדינת ישראל (14.2.23), בש"פ 611/23 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.23), בש"פ 8645/22 מסאלמה נ' מדינת ישראל (21.12.22), בש"פ 371/15 בלעום נ' מדינת ישראל (19.1.15), בש"פ 3771/17 סלאמה נ' מדינת ישראל (9.5.17), בש"פ 6661/18 כהן נ' מדינת ישראל (21.9.18).

5.      הערר שלפניי מופנה אף הוא כנגד החלטת ביניים, ואינו מקים עילה חריגה להידרש ל"ערר ביניים". אמנם אין להקל בפגיעה בעורר כתוצאה מן ההמתנה, ואני ער לכך שהתקופה להגשת התסקיר נדחתה למשך המתקרב לחודש. אלא, שאילוצי שירות המבחן המביאים למרבה הצער להימשכות המתנה להגשת תסקירים אינם חדשים. ההמתנה הכוללת הצפויה כאן, מיום 19.2.23 (בו הורה בית המשפט קמא על עריכת תסקיר) ועד ליום 30.4.23 (בו התסקיר עתיד להיות מוגש) אינה חריגה בנוף הליכי המעצר, וראייתה כמקרה חריג המצדיק הידרשות לערר ביניים משמעה כרסום משמעותי של הכלל הפסיקתי בנושא, עליו עמדתי לעיל.

6.      עוד אפנה לאמור בפסקה 6 להחלטתי בערר הקודם, אודות הצורך בבחינה של שירות המבחן בהליך זה - דברים, היפים גם כאן.

7.      לכן, לא שוכנעתי שבוססה הצדקה לחרוג מהכלל שעוצב בפסיקה ולהידרש ל"ערר הביניים". אני מורה על מחיקתו.

8.      המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשפ"ג, 04 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.