1

נוכחים:

ב"כ העוררת - עו"ד אבי שגב

ב"כ המשיב 1 - עו"ד פאדי חמדאן

ב"כ המשיב 2 - עו"ד מוחמד רעד

המשיבים 1 ו-2 הובאו באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט קמא במ"ת 492443-08-16 שהורה על שחרור המשיבים בערבויות כספיות.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של שהייה בישראל שלא כחוק, פריצה לרכב, גניבת רכב, גרימת חבלה במזיד לרכב ולמשיב 1 גם נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה.

בית המשפט קמא קבע כי קיימת עילת מעצר של חשש להימלטות מהדין לאור היות המשיבים תושבי האזור, לגבי המשיב 1 קיימת גם עילת מעצר של סיכון בטחון המשתמשים בדרך לאור הנהיגה ללא רישיון.

המשיבים נעדרי הרשעות קודמות ולפיכך הורה בית משפט על שחרורם בערבויות כספיות.

2

על החלטה זו הוגש הערר שבפני כאשר ב"כ העוררת טוען כי מדובר בתושבי האזור שנכנסו לישראל שלא כדין על מנת לבצע עבירות שבוצעו בצוותא חדא ובתחכום בהתחשב בנסיבות המפורטות בסעיף 3 לכתב האישום.

ב"כ המשיבים ביקשו להותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה ולטענתם מדובר בעבירת רכוש שאינה מקימה עילת מעצר כשלעצמה, כך שניתן להבטיח את התייצבותם של המשיבים בערבויות שנקבעו על ידי בית המשפט.

מלכתחילה סברתי כי יהיה מקום להורות על מעצרם של המשיבים שכן אין המדובר בעילת מעצר של חשש להימלטות מאימת הדין בלבד ולטעמי מדובר גם בעילת מעצר של מסוכנות כלפי שני משיבים שכן מדובר בעבירות רכוש שבוצעו בצוותא חדא תוך תחכום על ידי שימוש במחשב דרך. ואולם, ב"כ המשיבים הציגו בפני את החלטת בית משפט קמא ממ"ת 2806-07-16 שעובדותיו דומות מאד לעובדות שבענייננו שגם שם הואשם נאשם בביצוע עבירה של התפרצות לרכב בצוותא חדא, גניבת רכב בצוותא, שהייה בלתי חוקית, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ובנוסף, ובשונה מענייננו, גם בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. במקביל לכתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב באותו מקרה עד תום ההליכים וב"כ המבקשת הסכים להותיר את תנאי השחרור שנקבעו בבית משפט השלום ואושרו בבית המשפט המחוזי.

בענייננו המשיבים שוחררו בשעתו בבית משפט השלום ובטרם עמדו בתנאי השחרור, הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

בית המשפט קמא חזר על החלטת השחרור וערר שהוגש לבית משפט זה הורה כי המשיבים ישארו במעצר עד החלטה אחרת.

המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון שהותיר את החלטת בית משפט המחוזי על כנה.

משנדרש בית משפט השלום לבקשה למעצר לגופה, הורה כאמור על שחרור המשיבים, בתנאים.

כאמור, אינני רואה הבדל בין מקרה זה לבין המקרה שנידון במ"ת 2806-07-16 ולא קיבלתי מב"כ התביעה הסבר המניח את דעתי מדוע מדברת התביעה בשני קולות.

בנסיבות אלה אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ו אב תשע"ו, 30/08/2016 במעמד הנוכחים.

3