1

1.         ערר על החלטת כב' השופטת שלאעטה חלאילה (בית משפט השלום בקריות) מיום 21/6/20 בתיק מ"ת 21591-06-20.

2.         בקליפת הלוז- אציין כי מדובר בהחלטה מסגרת בקשת מעצר, בה הורה בית המשפט קמא כי המשיב ישהה במעצר בית עם חלונות שיאפשרו עבודתו, בפיקוח עובדו, אגב הזמנת תסקיר. האישום בו הואשם המשיב הנו גידול סמים והחזקת כלים, וכן נטילת חשמל.

3.         על מנת לא להלאות במלל מיותר, אעשה הכרעה נקודתית.

2

4.         מדובר במקרה המעורר קושי; מחד, מדובר בכמות סמים קטנה- 1.8 ק"ג; הסמים הנם אורגניים (קנבוס) ולפחות על פי המוצהר, שיתף המשיב פעולה מיד לאחר הגעת הבלשים, ולהצהרתו החליט לזנוח הטיפול בשתילים. המשיב נטל אחריות והודה.

5.         שיקולים אלו "עודדו" חלופה, במישור ה"מעשה", חרף הכללים הנקוטים בעבירות סמים.

6.         מאידך- ה"עושה"- מדובר במשיב לחובתו עבר, אם כי רחוק ולא מתחום הסמים- אך בתחום הנשק, שוד מזוין, ועבירות נוספות; המשיב ריצה 5 שנות מאסר בעבר והשתחרר ב- 2016.

7.         בית המשפט קמא היה מודע לקשיים; בית המשפט הבהיר כי ככלל מי החפץ לצאת לעבודה צריך לרכוש את אמון בית המשפט; עם זאת-בית המשפט קמא התרשם מהמפקחים, וסבר כי נוכח שמדובר במפקחים עליהם ניתן לסמוך (להתרשמות בית המשפט קמא), בצד העובדה כי מדובר במי הנושא בנטל כלכלת ילדיו כגרוש, יש לאפשר למבקש לצאת לעבודה.

8.         לאחר שמיעת טענות הצדדים, ומשקיבלתי התיק לעיוני, רואה אני לעכב ההחלטה אשר ניתנה ע"י בית המשפט קמא, עד אשר יתקבל תסקיר שירות המבחן; ככל שהתסקיר ימליץ כאמור בהחלטה, תיכנס זו לתוקף.

9.         כמה טעמים לעיכוב. נקודת המוצא, כפי שציין בית המשפט קמא, ובצדק, כי ברגיל, נאשם צריך לזכות באמון בית המשפט על מנת לאפשר לו לצאת לעבוד; חלון, שהייה במקום שהנו מחוץ למעצר הבית, ודינמיקה של מעבר - כל אלו טעונים אמון, וככלל, נדרשים זמן ועמידה בתנאים על מנת לקנות האמון.

10.       ודוק- סבורני כי אכן מדובר במקרה המתאים לחלופה; יחד עם זאת, לטעמי, לא די היה בתקינות מפקחים (ואגע בכך בהמשך), בצד מציאות כלכלית לא פשוטה (מנת חלקם של כלל העצורים למעשה), על מנת לדלג על הצורך בקניית האמון.

3

11.       ראשית- העבר מכביד; לכאורה, מי שריצה מאסר תקופה כל כך ממושכת, אמור לרחוק מעיסוק בעולם עברייני כמרחק ממי רותחין. בית המשפט קמא נתן דגש למשקל הסמים ולטענה כי לא הושקו כדבעי (כטענת חרטה); בצד אלו- לא ניתן להתעלם ממראה עיניים בכל הנוגע למעבדה- כמות שתילים לא מבוטלת (מעל מאה), גניבת חשמל, וציוד "מותאם"- מפוחים, מנורות, דישון ועוד. ויודגש- מדובר במבנה שנשכר במיוחד, באמצעות אחר. לא מדובר בגחמה שהביאה למעידה רגעית אלא במי שחרף עבר מכביד- תכנן, השקיע וקידם פרויקט עברייני לכאורה. מתן אמון במציאות זו מעורר קושי.

12.       שנית- המיקום והפיקוח- מדובר במקום עבודה בסמוך למקום הגידול; לא אחת משמש מקום הגידול סביבה עבריינית (ויש לזכור כי המחסן נשכר בשמו של אחר), ואולי גורמים נוספים מעורבים בהקמתו (ולא אחת ההקמה טעונה השקעה ומעורבים בה צדדי ג'); גם כאן- השבת המשיב לסביבה טעונה אמון.

            לא זו אף זו- המפקח המרכזי בשעות העבודה הנו עובדו של המשיב; בית המשפט קמא היה ער לקושי, גם בנושא זה, וסבר כי משום כך תהיה הקפדה על התנאים (שכן העובדה לא ירצה לאבד מקום עבודתו); גם כאן קיים קושי, עת גם אם הדברים נכונים ביחס למפוקח, הקושי מתעורר ביחס למפקח; תפקידו כידוע מחייב דיווח במקרה של הפרה; הנה דווקא דיווח יביא לשמיטת הקרקע מעל מקום העבודה, ועל כן ניגוד האינטרסים מובנה. הכלל הוא שברגיל יש להיזהר בבחירת מפקחים אשר מעמדם מהווה ניגוד אינטרסים מובנה; גם אם הדבר אפשרי, שוב, נדרשת רמת אמון מיוחדת.

13.       שלישית- בית המשפט קמא ראה להזמין תסקיר וקבע דיון מעקב; אם אכן סבר בית המשפט קמא כי נדרשת חוות דעת גורמי מקצוע, מתעורר קושי מדוע התהפך הסדר; לו יגיע תסקיר והמלצותיו ח"ו תהיינה שליליות מה יעשה??

14.       רביעית- גם מציאות כלכלית אינה משוכה בלתי ניתנת למעבר- המשיב הוכיח כי ביכולתו להפקיד 10,000 ₪, לערובה מיידית, לממן רכישת ציוד למעבדה ועוד.

15.       לסיכום- איני שולל כי בנסיבות, ניתן לאפשר יציאה לעבודה תוך זמן קצר, אולי אף מסגרת החלטת מעצר (אם כי הדבר אינו נפוץ); יחד עם זאת יש להצביע על טעמים מיוחדים לאמון וסבורני כי לא נחצה הרף.

16.       ככל שהתסקיר ילמד כי מדובר במי שניתן לתת בו אמון, כמובן שיהיה אותו ערך מוסף, המצדיק מתן אמון חרף הקשיים לעיל (ואולי פרק זמן קצר נוסף, שיאפשר מתן אמון כאמור). לעת זו סבורני כי הדברים מוקדים.

4

17.       בשלב זה תעוכב ההחלטה בדבר היציאה לעבודה; שירות המבחן יעשה על מנת להקדים התסקיר; לאחר קבלתו ניתן יהיה לשקול הדברים מחדש וככל שהתסקיר יהיה חיובי- יבוטל העיכוב.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.