1

1.         ערר על החלטת כב' השופטת כרמית פאר גינת (בית משפט השלום לתעבורה בחיפה) בתיק מ"ת 6908-08-20 מיום 24/8/20.

2.         בקליפת הלוז- כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, אי ציות לשוטר במדים, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה כדין.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 15/7/20 ניתן בנוכחות המשיב ובא כוחו, גזר דין בבית משפט השלום בחיפה, לפיו נפסל המשיב מנהיגה, זאת בתיק 3693-04-19.

4.         חרף זאת, נתפס המשיב נוהג, בשכרות, בכמות של 773 מק"ג, זאת ביום 22/8/20.

5.         לא היה חולק בדבר קיום תשתית ראייתית לכאורית; אין חולק כי הגם שמדובר באישום מתחום התעבורה קיימת גם עילת מעצר.

2

6.         ב"כ המשיב סבר כי זו ברת הפגה, באמצעות פיקוח בלבד, ועל כן עתר להצגת חלופה; ביום 24/8/20 נשמעו חמישה מפקחים מוצעים; אלו עשו רושם חיובי על בית המשפט קמא ועל כן הורה בית המשפט קמא על שחרור לחלופה חלף מעצר המשיב, באופן שהמשיב ישהה במעצר בית חלקי, ויצא לעבוד במקביל והמפקחים יחלקו בפיקוח בזמן שהיית המשיב בבית ובעבודה, לסירוגין.

7.         בית המשפט קמא קבע ערובות נכבדות להבטחת תנאי הפיקוח.

8.         על החלטה זו נסב הערר.

9.         שמעתי בקשב רב דברי הצדדים; אין ספק כי הערבים, ובראשם בעל המפעל, עשו רושם כביר על בית המשפט קמא. יחד עם זאת סבורני כי יש מקום להתערב בהחלטה.

10.       אכן, צודק בית המשפט קמא עת מציין הוא כי בעבירות תעבורה הכלל הוא שחרור והחריג הוא מעצר (בש"פ 2227/08 גריפאת נ' מ"י); כאן, אין צורך לעסוק בקושיה, שכן גם ב"כ המשיב הסכים כי קיימת עילת מעצר.

4.         השאלה, כפי שציין בית המשפט קמא, אם ניתן להפיג המסוכנות, אותה עילה הקיימת כלפי משתמשי הדרך, באמצעות חלופה; בית המשפט קמא סבר כי המפקחים איכותיים ביותר, ובראשם בעל המפעל בו עובד המשיב (אם כי זה ציין כי לא יהיה צמוד למשיב). על כן ראה בית המשפט קמא לבכר חלופה על פני מעצר.

5.         עיינתי בהחלטה; לא מצאתי טעם מספיק למתן אמון במשיב עצמו, טרם אישור מפקחיו. קיימים שלל טעמים מחמירים, המקשים ליתן אמון כה נרחב במשיב.

6.         ראשית, תקופת הרישיון- מדובר במשיב כבן 18 וחצי, המחזיק רישיון נהיגה מזה כשנה וחצי. בתקופה קצרה זו "הספיק" המשיב לנהוג בשכרות, דבר אשר הביא לפסילתו מנהיגה.

7.         שנית- סמיכות הזמנים- חודש בלבד חלף מאז גזר הדין שניתן ועד האירוע ביסוד כתב האישום; לא אחת תדירות הנהיגה בפסילה משמשת כאבן בוחן מרכזית, המבטאת זלזולו של הנאשם בחוק; כאשר נהיגה בפסילה מתבצעת סמוך לאחר גזר דין, מעיד הדבר על עושהו הלכאורי, כי גזר הדין שניתן בענייננו כקליפת השום בעיניו; מי שאינו שעה לגזר דין, חזקה כי לא ישעה להנחיות מפקחים.

3

8.         שלישית- היקף השכרות- המשיב נהג, לכאורה כשבדמו אלכוהול בריכוז 773 מק"ג לליטר; מדובר בריכוז העולה פי 15 על המותר (בהיותו נהג חדש).

9.         רביעית- בגזר הדין שניתן כנגד המשיב ניתן עונש של מאסר מותנה; גם מאסר מותנה זה לא הרתיע המשיב (ושוב יש לתהות אם מקום בו מאסר מותנה, אינו מרתיע, מדוע שהוראת מפקח תרתיע).

10.       חמישית- האישום כנגד המשיב כולל גם עבירת אי ציות לשוטר; שוב, בעל סמכות מורה למשיב לנהוג כך או אחרת, והמשיב בוחר שלא לציית; מדובר באישום המלמד על קושי ממשי לתת אמון במשיב.

11.       על כך יש להוסיף אישומים בנהיגה בקלות ראש, וללא פוליסה כדין, שוב, דבר המלמד על התייחסות מזלזלת לחוק, המקשה במתן אמון.

נהיגה בפסילה מלמדת על זלזול בחוק; נהיגה בשכרות פעם שניה מלמדת על זלזול בחוק; כל אלו- פרמטרים המקשים מתן אמון במשיב.

12.       שישית- גם מקום בו ניתן אמון במשיב, ראוי לבצע דברים הדרגתית לגבי יציאה לעבודה (ושאלת הפיקוח אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, שכן יציאה לעבודה ברגיל מלווה במפקח בתחילה). על ההדרגתיות- ראה בש"פ 977/20.

13.       אכן, בימים אלו שירות המבחן עובד באופן חלקי, וזמני הגשת תסקיר ארוכים ומתישים; יחד עם זאת, בנסיבות מקרה זה, סמיכות הזמנים, נהיגה בפסילה, כמות ריכוז האלכוהול, כל אלו מצדיקים להמתין לחוות דעת שתבחן אפשרות מתן אמון .

14.       שירות המבחן יערוך תסקיר בעניין המשיב אשר יבחן אפשרות המרת המעצר למעצר באיזוק או חלופה (אין צורך בבחינת המפקחים שכן אלו נבחנו); התסקיר יוגש תוך 30 ימים מהיום, לבית המשפט קמא.

15.       ככל שתוצע כתובת קבועה למעצר באיזוק, כאלמנט משמעותי להקהיית מסוכנות, ניתן יהיה לשקלה בחיוב (והדבר הוצע מהלך הדיון), אף טרם קבלת תסקיר.

16.       הערר מתקבל אפוא; המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת.

4

ניתנה היום, ו' אלול תש"פ, 26 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.