1

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים ותקיפה סתם. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

ביום 25.10.20 התקיים דיון בבית משפט קמא, מסגרתו חלק ב"כ המשיב על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, והוסיף וטען כי גם אם זו מתקיימת, הרי נוכח רף האישום, ניתן להסתפק בהרחקת המשיב מהמתלוננת.

בית משפט קמא בחן את חומר הראיות, קבע כי קיימת חולשה בראיות לאור העובדה כי קיימת עדות מתלוננת כנגד עדות המשיב, וכי ניתן לפרש מעשה המשיב באופן המקים ספק ונוכח חולשה זו, חרף עברו של המשיב, מאסרים מותנים הקיימים כנגדו, הורה בית המשפט קמא על שחרור המשיב בתנאי הרחקה, חתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג', והמצאת כתובת מגורים אחרת.

על החלטה זו נסב ערר המדינה.

העוררת טוענת כי נוכח הכללים אשר נקבעו בבש"פ זאדה, די בראיות שבתיק על מנת להקים תשתית ראייתית תקינה. משכך, קמה חזקת מסוכנות כקבוע בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים). לכל הפחות, אליבא העוררת, היה מקום להפנות המשיב לתסקיר שירות המבחן, כקבוע בפסיקה ולחילופין, להותירו במעצר.

2

ב"כ המשיב טען בהרחבה כי אין מדובר באירוע אלימות וכי הראיות מלמדות על חולשה. עוד ציין ב"כ המשיב כי החקירה שבוצעה נעשתה בצורה רשלנית. ב"כ המשיב הפנה לשיחה בין המתלוננת ובין המשל"ט וציין כי בנסיבות העניין, אין מקום להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.

עיינתי בחומר הראיות.

הודעות

-         הודעת אשת הנתבע מיום 13.10 (1.1)- "הוא לא ישן בלילה... והוא שותה ולא עובד... את צריכה מכות כדי לקום... הוא משך אותי ברגל שמאל ומשך אותי אליו.. והוא אמר תתקשרי למשטרה".

-         הודעת הנתבע (המשיב) מיום 13.10.20 (2.1)- " חצי גוף שלה לא עובד.. אני מרים אותה בכך שאני מושך אותה בשני ידיים שלה ומחזיק לה את הרגל...". עוד מוסיף- "עשיתי לה מסאג ברגל".

-         הודעת אשת הנתבע מיום 13.10.20 (1.2)- "נשכבתי בספה כי הרגל שלי התנפחה ונוח לי על הספה... בעלי היה שיעור... הוא בא אלי ומשך את השמיכה ומשך ברגל כדי שאני לא אשן... הוא הזיז לי את הרגל כדי לא לתת לי לישון..". עוד מוסיפה- "איזה מסאג'? הוא בחיים לא עשה לי מסאג'".

-         הודעת הנתבע מיום 14.10.20 (2.2)- בשאלה לטענות אשתך כי משכת אותה ברגל, משיב "היא בקשה לשירותים, מה היא ממציאה? אני נשבע שעשיתי לה מסאג'".

-         הודעת אשת הנתבע מיום 14.10.20 (1.3)- "הוא משך ברגל שמאל, הרגל החבושה".

ראיות נוספות

-         דוח פעולה גרישצ'נקו- מסומן "ו"- "סיפרה לי שבעלה מרביץ לה ושעכשיו הוא שיכור מאד והוא דחף אותה מהמיטה ותקף אותה... לציין שנדף מפיו ריח חזק של אלכוהול".

-         דוח פעולה דמוני- מסומן "ג"- "אומרת שבעלה שתה והיא לא יכולה לשכב במיטה. היא נשמעת בוכה. היה ויכוח ביניהם ברקע...".

-         שיחת משל"ט- מזכר "כד"- "יש בעיה שבעלי אני לא יכולה לישון. הוא אמר שאני צריכה לקום. אני לא יכולה לשכב... אני פוחדת. יש פחד".

3

-         דוח תובנות מצלמות גוף- מסומן "כה"- "המתלוננת משך אותה ברגל שמאל וכל הזמן אמר אם את רוצה מכות".

עיון בחומר הראיות יעלה כי התשתית הראייתית בנסיבות העניין הנה תשתית תקינה.

אשר לעובדה כי מדובר בעדות מול עדות, ברגיל, אלו פני הדברים העבירות אלמ"ב, המבוצעות בדלת אמות התא המשפחתי.

במקרה כאן, קיימים מספר אלמנטים, הנותנים משנה תוקף לתשתית ראייתית זו. העובדה כי מדובר בשיחת טלפון באישון לילה למשל"ט, תחושת האיום והפחד שחשה המתלוננת, שאינה עולה בקנה אחד עם ביצוע מסאג', האמירות של המתלוננת, מיד עם הגעת שוטרים, והחזרה על תיאור האירוע, בצורה עקבית וקוהרנטית.

על כן, לטעמי, אין מדובר בחולשה בראיות.

העובדה שניתן לפרש המעשים כך או אחרת, למרות הקשיים עליהם הצבעתי לעיל, מקומם לתיק העיקרי.

עם זאת, סבורני , כי צדק בית המשפט קמא עת קבע כי גם אם קיימות ראיות לכאורה, רף האישום במקרה דנן, נמוך.

מקום בו קיימות ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר וקמה חזקת מסוכנות. במקרה שלפנינו חזקת המסוכנות מועצמת בכמה וכמה אלמנטים- העובדה כי מדובר במשיב אשר לחובתו הרשעות בעבירות אלימות במשפחה, העובדה כי מדובר במשיב אשר ריצה מאסרים, העובדה שקיימים מאסרים מותנים, והערכות מסוכנות שנתקבלו מלשכת הרווחה. על כל אלו יש להוסיף הטענות בדבר שימוש תדיר באלכוהול כאלמנט מגביר מסוכנות.

האמור לעיל מלמד, כי הגם שרף האישום יכול ויאפשר בחינת חלופה, חרף העבר המכביד, עדיין ראוי כי החלופה תתאים מידותיה למשיב הספציפי. כל נאשם וחליפה התואמת מידותיו כחליפה, אם בכלל.

במקרה שבפנינו, הסתפק בית המשפט קמא בהרחקה גרידא. גם אם רף האישום נמוך, עילת המעצר עדיין בעוצמה גבוהה (השווה בש"פ 1597/20 מ"י נ' אבו סעב).

4

מתקשה אני לקבל האמון לפיו מי שתלויים כנגדו מאסרים מותנים, והנותן לכאורה עינו בטיפה המרה, יכבד ללא כחל וסרק צו המרחיקו גרידא. נסיבות העושה, חרף רף המעשה, מצדיקות לכל הפחות פיקוח אנושי הרמטי.

בנסיבות אלה, רואה אני לקבל הערר. בשלב זה ישהה המשיב במעצר עד החלטה אחרת. המשיב יוכל להציג חלופות איתנות הכוללות פיקוח לבית המשפט קמא, או להציע הפנייה לתסקיר ובית המשפט קמא יפעל כמיטב חוכמתו.

ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"א, 29 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.