לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ח' פס) מיום 3.1.13.

הרקע הרלבנטי להחלטה זו הוצג במסגרת ערר קודם שעסק בעניינו של העורר: עמ"ת 28274-12-22 (החלטה מיום 15.12.22). באותה החלטה ביטל בית משפט זה (כב' השופט נחלון) החלטה של בית משפט השלום, שהתירה לעורר השוהה ב"מעצר בית" לצאת לעבודה במתווה שנדון שם. נקבע כי תנאי השחרור הקיימים, היינו של "מעצר בית" ומגבלות נוספות, יוותרו בתוקף עד להחלטה אחרת, כי שירות המבחן יערוך תסקירי מעצר אודות העורר והנאשם הנוסף באותו כתב אישום, ולאחר קבלת התסקירים ישוב בית משפט השלום וידון בעניינם של המשיבים. בקשת רשות ערר על החלטה זו נדחתה (בש"פ 8889/22 מהדי נ' מדינת ישראל (26.12.22)).

בהמשך, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בה ביקש לשקול החלפה של מיקום "מעצר הבית", הוספת מפקח וכן אישור יציאה לעבודה. בהחלטה מושא הערר, קבע בית המשפט קמא כי ייקבע דיון לבחינת הבקשות בנושא המיקום והמפקח, אך הוסיף ש"ברור כי דין הבקשה ליציאה לעבודה להידחות על הסף נוכח החלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בתיק זה, שניתנו לפני ימים ספורים". ביום 9.1.23 התקיים דיון, בו עסק בית המשפט בסוגיות הנזכרות לעיל (וקיבל את הבקשות במסגרתן) ולא בשאלת היציאה לעבודה.

כידוע, בדיני המעצרים יש חובה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשות לעיון חוזר. החריגים לכך ספורים, כמצבים של הסכמת הצדדים (כפי שארע בערר זה) או שיקול הדעת שניתן לבית המשפט האם להידרש ל"עררי ביניים". הערכה של בית המשפט את סיכויי הבקשה כרחוקים, ובכלל זה הערכה שאין עילה לעיון חוזר, אינם טעמים שלפי הדין מאפשרים שלא לקיים דיון.

לכן, החלטת בית המשפט קמא לדחות את הבקשה לעיון חוזר בשאלת היציאה לעבודה "על הסף", לא יכולה לעמוד. טיעוני המשיבה שהוצגו בתגובה לערר, לפיהם יש לדחות את הבקשה בשל ההחלטות הקודמות אשר ניתנו, שמורים לה אך אינם פוטרים מעריכת דיון. עוד לא ניתן לראות בהחלטה מושא הערר כעוסקת ב"ערר ביניים", משדובר בערכאה הדיונית - שבסמכותה להידרש לבקשות לעיון חוזר גם בשלבי הביניים, הגם שכמובן אינה מחויבת לקבלן. הדבר נכון גם ל"הסדרי ביניים" שנקבעו בהחלטה שניתנה בערר.

בנסיבות אלה, יש לקבל את הערר במובן של החזרת הדיון לבית המשפט הנכבד קמא, על מנת שידון בבקשה לעיון חוזר בשאלת היציאה לעבודה. אין בהחלטה זו משום אמירה או רמז לפיהם יש לקבל את הבקשה, והדבר יוכרע לגופו בידי בית משפט השלום.

ניתנה היום, א' שבט תשפ"ג, 23 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.