עמ"ת 4780/08/16 – עוודי אבו ערקוב נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
||
עמ"ת 4780-08-16 אבו ערקוב(עציר) נ' מדינת ישראל
|
|
14 אוגוסט 2016 |
1
|
לפני כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין |
|
|
העורר |
עוודי אבו ערקוב (עציר)
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
נוכחים:
ב"כ העורר עו"ד משה אלון ועו"ד קבלאן
ב"כ המשיבה עו"ד אבי שגב
העורר הובא באמצעות שב"ס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
לפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בראשל"צ לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. כנגד העורר וכנגד אחר הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של כניסה ושהייה בישראל, כאשר בד בבד הגישה המשיבה בקשה למעצרם עד תום ההליכים.
בית משפט קמא ציין כי לעורר עבר פלילי רלבנטי ותלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בגין עבירה דומה. בית המשפט ציין כי מתיק החקירה עולה ששהייתם של השנים בישראל הייתה לצרכי עבודה.
בסופו של דבר, סבר בית המשפט קמא שיש לערוך הבחנה בין שני הנאשמים שהיו בפניו והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעוד שהנאשם הנוסף שוחרר בתנאים מגבילים וזאת לאור העובדה שהרשעתו היחידה הייתה בשנת 2009 בעבירת רכוש.
2
לטענת ב"כ העורר שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים ולא בחן חלופת מעצר שתאיין מסוכנתו ואת החשש מהימלטותו מהדין. לטענתו היה על בית המשפט לבחון חלופת מעצר באופן דומה לבחינה שעשה לגבי הנאשם האחר. עוד הוא טוען כי אין ההבחנות שערך בית המשפט בין שני הנאשמים כדי להצדיק את שחרורו של האחד ואת מעצרו של האחר. כן הוא הוסיף כי העבירה שבה מדובר היא עבירת שב"ח בלבד, ללא עבירות נלוות, כניסתו של העורר לישראל הייתה לצרכי עבודה בלבד וכי בהתאם לפסיקה ניתן במקרה זה לבחון חלופת מעצר.
ב"כ המשיבה סומך את ידיו על החלטת בית משפט קמא, מדגיש כי מדובר בכניסתו הרביעית של העורר לישראל, כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכי בעבירת כניסה לישראל שלא כדין גלומה מסוכנות.
לאחר שבחנתי את הדברים, שמעתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הערר להתקבל.
אין מחלוקת על כך שכנגד העורר תלוי עונש מאסר על תנאי וכי אין זו הפעם הראשונה שהוא נכנס לישראל שלא כדין, אולם ספק אם די בטעם זה בלבד על מנת לערוך את ההבחנה שערך בית משפט קמא בין שני הנאשמים שהיו בפניו. סבורני כי משעה שבית משפט קמא הורה על שחרור של הנאשם הנוסף בכפוף לערבויות ובהיעדר פער ממשי בין נסיבות ביצוע העבירות של השניים, כאשר שניהם נכנסנו לישראל לצרכי עבודה, יש לתת אף לעורר שבפני הזדמנות להציג ערבויות מתאימות על מנת שניתן יהיה לשחרורו.
סבורני כי אכן קיים פער בין שני הנאשמים, אך לאור פער זה יש לקבוע ערבויות מכבידות יותר על העורר שבפני אך לא שלא לאפשר לו להציג ערבויות כלל. עוד אזכיר, כי מדובר במי שנכנס לישראל לצרכי עבודה וללא עבירות נלוות, כאשר בית המשפט העליון כבר אמר את דברו בכל הנוגע למידת החומרה הקיימת בסוג זה של עבירה הנעשית ממניעים כלכליים ובלא עבירות נלוות.
לאור האמור, ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, אני מורה על שחרורו של העורר וזאת לאחר שיעמוד בתנאים הבאים:
א. חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.
ב. חתימת ערב צד ג' ישראלי בסך 10,000 ₪ (המדובר במר איברהים אחמד אל טורי ת.ז 031542707 מלוד, פרדס שניר 5 טלפון 054-2400434).
ג. הפקדה במזומן בסך 5,000 ₪.
היה והעורר לא יעמוד בתנאים אלו, יובא לתזכורת ערבויות בבית משפט שלום בראשל"צ, בפני שופט תורן מחר, 15.8.16 בשעה 10:00.
3
ניתנה והודעה היום י' אב תשע"ו, 14/08/2016 במעמד הנוכחים.
|
ד"ר שמואל בורנשטין שופט |
