1

ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זיו אריאלי) בתיק מ"ת 52690-07-20 מיום 16.8.20.

בקליפת האגוז- כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים. אין מחלוקת בדבר קיום תשתית ראייתית. בית משפט קמא הפנה העורר לתסקיר שירות המבחן, וזה בא בהמלצה שלילית.

ביום 16.8.20 נעצר העורר עד לתום ההליכים. על החלטה זו נסב הערר.

ב"כ העורר טוען כי בית משפט קמא לא נתן דגש לקביעות התעסוקתית, לעובדה שבמקרים אחרים הופנו נאשמים לחלופה, אף למעצר באיזוק וכן מלין כי בית המשפט קמא לא בחן את החלופה הקונקרטית.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

החלטת בית המשפט קמא מפורטת, מנומקת כדבעי. במסגרת ההחלטה נשקלו כלל השיקולים הנכונים ונערכו כלל האיזונים הנדרשים.

2

אזכיר כי בבש"פ 5572/11 ויטל חסון נ' מ"י, קבע כב' בית המשפט העליון כי ככלל, עבירות סחיטה באיומים, אינן מתאימות לחלופה בשל העובדה כי ניתן להפעיל לחץ גם ממקום חלופה כלפי נסחטים ומתלוננים, ומשכך, בעבירות אלו, קיים חשש שיבוש אינהרנטי.

כך לדוגמא, בבש"פ 7385/19 ליאור אברהם נ' מ"י, ראה בית המשפט העליון כי גם בהינתן תסקיר חיובי, בעבירות בעלות חומרה דומה, יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים.

על אחת כמה וכמה אמורים הדברים במקרה שבפנינו. מדובר במי שלחובתו הרשעות קודמות בגין סמים, וריצה מאסר. התסקיר בעניינו בא בהמלצה שלילית, ואין כל טעם המצדיק סטייה מהמלצה זו. על פי המתואר בתסקיר, העורר מאשר כי גם הוא עושה שימוש בסמים (אלמנט המגביר מסוכנות ומקשה מתן אמון), וכי קיימת מעורבות בשוק האפור.

המתלוננת הביעה חרדה ממשית מהעורר.

אשר לנושא חקירת המפקחים- מקום בו השתכנע בית המשפט כי לא ניתן להקהות מסוכנות גבוהה, וזו דרגת המסוכנות שהתרשם שירות המבחן כקיימת, מקום בו בית המשפט אינו רואה לתת אמון בנאשם, אין עוד צורך לבחון חלופה קונקרטית (בש"פ 7413/19 מזרחי נ' מ"י).

הערר נדחה, אפוא.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.