1

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד אלי כהן

ב"כ המשיבה - עו"ד הילה אליהוא-פיטוסי

העורר הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בתיק מ"ת 26864-05-16 מיום 19.6.16 לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. מבוקש לקבל את הערר ולהורות על שחרורו של העורר לחלופה בקהילה טיפולית "הדרך" על פי המלצת שירות המבחן.

2.         עסקינן בעורר שהוגש כנגדו כתב אישום חמור ביותר הכולל 100 אישומים שבמרכזם סחר בסם מסוג קנבוס באינטנסיביות, במהלך תקופה שמאז שנת 2014 - כתב אישום אשר מעלה לכאורה מעורבות עמוקה ביותר בעולם הסמים.

3.         חרף האמור, נשלח העורר על ידי מותבים שונים לבדיקת התאמתו לשילוב בטיפול בקהילת "הדרך", כאשר לאחר מספר הבהרות, המליץ שירות המבחן לקבל את עתירת ההגנה ולהורות על העברתו של העורר לקהילת "הדרך" בתנאי המקום כשאחותו של העורר אמורה לשמש כמפקחת כוננית במצב בו ייפסק הטיפול.

2

4.         עם קבלת התסקיר הסופי הגיע הדיון לסופו בהחלטה מיום 19.6.16. בית משפט קמא קבע כי ככלל יש להורות על מעצרם עד לתום ההליכים של מי שמואשמים בעבירות של סחר בסמים. עוד הפנה בית משפט קמא לאמור בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה [21.3.11] - להלן "בש"פ סוויסה", וקבע כי לא הוכח כי העורר עמד בתנאים הקבועים בהלכה זו. פירט כי אין כל אינדיקציה ממשית לסיכויי ההצלחה הגבוהים מעבר לביטוי מילולי של העורר בדבר רצון להיגמל. כמו כן, נוכח ריבוי המקרים סבר בית משפט קמא כי הגם שמדובר במסגרת סגורה במידה זו או אחרת, אין בה כדי להוות הגנה מפני המסוכנות העולה מן המעשים המתוארים בכתב האישום. עוד הפנה לחוסר המודעות של בני המשפחה להתנהלות העורר בטרם מעצרו. על כן, לאור מכלול הנתונים הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים כנגדו.

5.         שמעתי את טיעוני הצדדים היום, עיינתי בהחלטות בית משפט קמא ובתסקירים ושוכנעתי כי דין הערר להתקבל.

6.         אין חולק כי אכן מדובר בכתב אישום חמור ביותר בנסיבותיו, המעלה מסוכנות מובהקת של העורר, אשר כאמור מעורב עמוקות בעולם הסמים. מעורבות זו באה לידי ביטוי באינטנסיביות של עסקאות הסחר וכן בשימוש שלו בסם מאז גיל 16, כפי שהדבר עולה בתסקירים.

7.         יחד עם זאת, נראה, כי ניתן יהיה לאיין את מסוכנותו באמצעות שחרורו לחלופה המוצעת תוך הידוק מנגנון הדיווח, כאשר אני קובעת כי התקיימו התנאים הקבועים בהלכה הפסוקה אשר מאפשרים להיעתר לבקשת ההגנה.

8.         אכן, ככלל, השלב שבו ראוי לשקול הפנייה למסגרת טיפולית לשם גמילה מסמים, הוא שלב גזירת הדין, אך בהתקיים שלושה תנאים (או למעצר שניים) וכחריג לכלל האמור יש מקום לבחון חלופת גמילה גם בשלב המעצר. אמנם התנאי הראשון והעיקרי מבין השלושה עניינו תחילת הליך גמילה טרם המעצר. על אף חשיבותו של התנאי האמור, ניתן להורות על שחרור לחלופת גמילה גם אם נאשם לא החל בהליך גמילה טרם מעצרו וזאת בהתקיים שני התנאים האחרים: פוטנציאל הצלחה גבוה להליך הגמילה; הליך הגמילה יש בו כדי ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מהנאשם (ראו פסקה 7 בבש"פ סוויסה; בש"פ 4158/14 אפלצ'יוק נ' מדנית ישראל [19.6.14] - (להלן "בש"פ אפלצ'יוק").

9.         בעניינו של העורר אמנם התנאי הראשון לא מתקיים במלוא עוזו. יחד עם זאת, קיימת אינדיקציה מסויימת למוטיבציה לטיפול בכך שלאחר מעצרו הראשון של העורר פנה הוא לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, קבע פגישה בעמותת "אל סם" - אך תהליך ראשוני זה נגדע באיבו עם מעצרו השני ולאחר שהובהרה מעורבותו העמוקה כסוחר בסמים.

3

10.       העורר נעצר וכאמור הוגש כנגדו כתב אישום הכולל 100 אישומים. בתי המשפט השונים שדנו בעניינו לא קטעו את ההליך באיבו, אלא אפשרו בדיקה קפדנית של אפשרות שליחתו לקהילה טיפולית באמצעות קבלת תסקירים, תהליך של ראיון, הבהרות מאת שירות המבחן ויציאה לבדיקות רפואיות. זאת על רקע העובדה שמדובר בעורר נעדר עבר פלילי, יליד 1981 אשר חזר והביע מוטיבציה מילולית לטיפול בגמילה. נוכח התנהלות זו אני מקבלת את דברי ההגנה כי בנסיבות חריגות אלו יש לקחת בחשבון גם שיקולים של "מעשה עשוי" או ציפיה שפיתח העורר על סמך ריבוי ההחלטות של שופטי המעצרים (ראו בש"פ 5239/14 ויינברג נ' מדינת ישראל [4.8.14] בפסקה 5 להחלטה).

11.       לכך יש להוסיף כי בתסקירים קיימות אינדיקציות, מעבר לאמירות העורר, לפוטנציאל ההצלחה של תהליך הטיפול. לאחר שהתקבלו מספר תסקירים והבהרות מאת שירות המבחן, כשגם העו"ס במקום המעצר והמאבחנים בקהילה העבירו את התרשמותם החיובית קובע שרירות המבחן כך: "נראה שרמי מבין משמעות הטיפול במקום סגור ורצונו כיום, לדבריו, לערוך שינוי באורחות חייו. הערכתנו כי שילובו של רמי במסגרת טיפולית אינטנסיבית כשבפנינו כאמור הביע מוטיבציה לערוך שינוי במצבו ההתמכרותי כשברקע התרשמנו מבני משפחה המגוייסים כיום לסייע לרמי להשתקם ולהגימל מסמים, כל אלו ושילובו כאמור במסגרת טיפולית אינטנסיבית, תחת השפעות המדרבנת של הליך מעצרו הראשון הממושך בחייו, עשויים לתת מענה הולם לצרכיו ועשויים להפחית הסיכון במצבו" (ראו עמ' 2 לתסקיר מיום 16.6.16)

12.       על מנת להבטיח איון מסוכנות העורר, סבורני כי יש מקום להדק את מנגנון הדיווח ואין לקבל את מנגנון הדיווח המוצע ע"י שירות המבחן. העורר יוכל לשהות בקהילה בתנאי המקום, אך לא יותר לו לעזוב את המקום ללא רשות כאשר כל עזיבה כזו תוביל למעצרו עד לתום ההליכים. במקביל, במקרה של השהייה, לא אאשר העברתו לאחותו בתנאי "מעצר בית" אלא מחויבותה כערבה תהיה להביא אותו באופן מיידי לתחנת המשטרה הקרובה על מנת שייעצר, יובא לפני שופט תורן - כשברקע הצהרתו של הסניגור כי ייעצר עד לתום ההליכים כנגדו.

13.       אשר על כן , על רקע הנסיבות החריגות, כאשר עסקינן בעורר נעדר עבר פלילי, אשר מספר גורמים טיפוליים ומקצועיים קבעו סיכויי הצלחה גבוהים, כשניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות קביעת תנאים הולמים - ולאור ההתנהלות בהחלטות בית משפט קמא, אני קובעת כי דין הערר להתקבל.

14.       העורר יובא לקהילה טיפולית "הדרך" באמצעות שב"ס על פי מועד שיתואם מולם ורק לאחר שיופקדו הערבויות הבאות: תופקד ערובה במזומן בסך 10,000 ₪; העורר עצמו יחתום על ערבות עצמית על סך 20,000 ₪ ואחותו הגב' אירית רבוכין ת.ז. 016650657 תחתום על ערבות צד ג' על אותו סכום.

4

15.       לאחר קיומם של כל התנאים הללו ישוחרר העורר עם הגעתו לקהילה, שם ישהה בהתאם לתנאי המקום. אני אוסרת על עזיבת העורר את המקום כאשר עזיבה מעין זו תביא למעצרו המיידי. בנוסף, במקרה של הפרת הכללים והשהייה, על צוות המקום לדאוג לכך שהעורר יועבר לאחריות אחותו, הערבה, שתביאו באופן מיידי לתחנת המשטרה הקרובה על מנת שייעצר.

16.       במקביל ניתן בזאת צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים.

17.       עד לביצוע התנאים הכספיים וקליטתו של העורר בקהילת "הדרך" מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

18.       מעכבת קליטת העורר בקהילת "הדרך" עד ליום רביעי - 6.7.16 על מנת לאפשר למדינה לשקול את צעדיה. יחד עם זאת, על ב"כ המדינה להודיע עד מחר 4.7.16 בשעה 16:00מ באם בכוונתם לפנות לבית המשפט העליון. ככל שיוברר שאין בכוונת המדינה לנהוג כך, ניתן יהיה לפעול לקליטת העורר בקהילה גם לפני 6.7.16.

19.       ניתן להתחיל ליישם את החלטת השחרור במזכירות בית משפט קמא.