1

1.         ערר על החלטת כב' בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת קרן אניספלד) בתיק מ"ת 37517-02-20 מיום 15/7/20.

2.         כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול הכנה והפקה של סם מסוג קנבוס, וכן עבירה של נטילת חשמל בגניבה.

3.         ביום 17/3 מסגרת בחינת חלופה, קבע בית המשפט קמא כי אשת העורר, הגב' סיון סולימני, אינה מתאימה לשמש מפקחת.

2

4.         ביום 24/3 הומר המעצר הממשי למעצר באיזוק; ביום 30/3 מסגרת ערר שנדון (כב' השופט פורת) אף הוקלו תנאי המעצר באיזוק (הפיקוח הנדרש הופחת).

5.         ביום 14/7 הוגשה בקשה לעיון חוזר, לדון מחדש באפשרות לקבל את אשת העורר כמפקחת; ביום 15/7/20 דחה בית המשפט קמא הבקשה בפתקית. על החלטה זו נסב הערר.

6.         העורר מציין כי בעבר פיקחה אשתו עליו בהצלחה; עוד מציין העורר כי נוכח פטירת אביו, קיים קושי בקיום מצוות ישיבת השבעה; העורר מדגיש כי בתסקיר שירות המבחן אמנם נמצאו קשיים ביחס למפקחת, אך סופו של יום השירות לא שלל אותה לחלוטין.

7.         המקרה אינו פשוט; ראשית, ככלל- מקום בו מוגשת בקשה לעיון חוזר יש לקיים בה דיון; דחיית בקשה בפתקית מקומה רק כאשר מדובר בריבוי בקשות זהות, משוללות סיכוי, ובמקרים חריגים.

8.         שנית- לגוף הדברים, קיימים בפסיקה מקרים לכאן ולכאן; כשלעצמי, הזדמן לי לעסוק בסוגיות צירוף אשת נאשם למערך פיקוח חרף קשיים רבים בנושא; אפנה לעניין זה לעמ"ת 38719-02-10 (בהמשך בש"פ 1649/19) וכן מ"ת 37257-02-19 (בהמשך בש"פ 6146/19).

9.         אין ספק כי אי צירוף בת זוג מהווה הכבדה ממשית, שכן התא המשפחתי נאלץ להתקיים בצילו של מפקח, אובדת אינטימיות התא וקיים קושי אינהרנטי ביחסים- סיר לחץ.

10.       בכגון דא יש להבחין בין טעמי פסילת מפקחת- עת מדובר באירוע המונע ממפקחת לפקח, כגון עבודתה, גורמים המשפיעים עליה וכיו"ב, ברי כי פתרון הבעיה יביא לשקילה מחדש של בחינת המפקחת; מאידך- יכול והקושי הנו אינהרנטי- חוסר סמכות, התעלמות ממסוכנות וכיו"ב, או אז חלוף הזמן לעצמו לא ישנה התמונה.

11.       לעתים ניתן לבחור בדרך ביניים- אישור חלקי- לצרכי ליווי לטיפולים למשל, לבימ"ש, או לפרק זמן מוגבל (השווה בש"פ 6146/19 לעיל, בו מפקחת מוצעת, שהנה גם עדת תביעה, נשללה בתסקיר, וראיתי לאשרה לצרכים מוגבלים).

3

12.       מהכא להתם- במקרה לפנינו הרושם שקיבל בית המשפט קמא כי מדובר במפקחת שאינה מציבה גבולות, אינה יכולה לפקח במסגרת פיקוח הדוקה, ומציגה תמונה לא קוהרנטית שאינה תואמת התמונה העולה מתיק החקירה (החלטה 17/3); מדובר בהתרשמות שלילית כשבית המשפט קמא מציינה במפורש, אף מעבר להתרשמות שירות המבחן.

13.       כידוע- התרשמות ממפקחים מסורה לבית המשפט ולא לשירות המבחן המהווה אך כלי עזר בנושא (בש"פ 450/19 מ"י נ' גנאל); כאן ההתרשמות שלילית ביותר.

14.       צרף לכך העובדה כי מדובר במי המצויה בהריון ומטופלת בילדים; גם אם אין בכך למנוע פיקוח, יש בכך להטיל ספק באפקטיביות לזמן ממושך.

15.       ודוק- כעיקרון, לערכאה הדיונית יתרון מובהק בהתרשמות ממפקחים ועל כן ככלל לא תתערב ערכאת ערעור בהתרשמות זו (בש"פ 5642/18 חג'אני נ' מ"י, בו הנסיבות דומות למקרה בו עסקינן, תסקירים מול התרשמות). ראה גם בש"פ 7550/19 מ"י נ' טויל- פסקה 8 סיפא.

16.       בנסיבות המקרה בפנינו, חרף הקושי הלא מבוטל, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא מהטעמים לעיל. אציין כי כאמור, ראוי היה לקיים דיון.

17.       אשר לסוגיית קיום מצוות ה"שבעה", העניין מסור לבית המשפט קמא; יש לפנות ולקבל הכרעתו ואין זה ראוי להעלות הנושא בערכאת הערעור לראשונה.

18.       חרף העדר ההתערבות, ולו על מנת להסיר עננה, יוכל בעתיד לשקול בית המשפט קמא בחינה נוספת של המפקחת בעזרת שירות המבחן, או אימוץ דרך ביניים כאמור בפסקא 11 לעיל. זאת לפנים משורת הדין, ואיני קובע דבר בנוגע לכך.

19.       הערר נדחה אפוא.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.