1

1.      ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת קרן אניספלד) בתיק מ"ת 51665-02-20 מיום 14/1/2021

2.      בקליפת אגוז- עסקינן בבקשה לעיון חוזר, מסגרתה נתבקשה הסרת התנאים המגבילים, כמעט כולם, תוך מתן אפשרות יציאה לעבודה.

3.      הבקשה נסמכה על חלוף זמן, כרסום בראיות, וקצב ניהול ההליך; ביום 14/1/21 דחה בית המשפט קמא עיקר הבקשה, תוך שהפנה עניינו של העורר לשירות המבחן לעריכת תסקיר.

4.      על החלטה זו נסב הערר. בדיון בפני מיקד ב"כ העורר טיעונו בפרקי הזמן הממושכים לעריכת תסקיר ובפרק הזמן המשמעותי בו מצוי העורר בחלופה ללא חלונות.

5.      משלא שב ב"כ העורר על טיעון הכרסום, ומשלא נטען כי בשלב זה "נתהפכה הקערה על פיה", לא אדרש לכך. עם זאת נושא זה בר דיון מחדש, במידת הצורך משלא ראיתי הכרעה לגוף הדברים (למעט קביעה כי לא הורם הנטל).

6.      כתב האישום שהוגש מייחס לעורר 2 עבירות איומים (לרבות איום ברצח) כלפי גרושת העורר; העורר כופר במיוחס לו; ביום 25/5 נקבע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית; העורר הופנה כבר אז לתסקיר שירות מבחן, אך נוכח מצב החירום הבהיר שירות המבחן כי לא יוכל להגיש התסקיר; בימ"ש קמא שמע חלופה בעצמו, התרשם, והעדיף החלופה על פני המעצר.

2

7.      עושה אני הדברים בקיצור, לאור שעניינו של העורר הובא כבר מספר פעמים לבית משפט שלערר- פעם אחת במסגרת המרת מעצרו לחלופה (עמ"ת 39411-03-11) בו נדחה הערר, ופעם שניה מסגרת היתר חלונות ליציאה לעיד אל פיטר במקום שאינו אא"פ (בו נמחק הערר).

8.      כעת, טוען העורר כי הואיל והוא מצוי בהגבלות חירות קשות מזה 10 חודשים, יש להסיר תנאיו המגבילים.

9.      בית המשפט קמא הבהיר כי פעם אחר פעם הופנה העורר לתסקיר, על מנת לבחון מסוכנותו הקונקרטית, ופעם אחר פעם כשל העורר- חזר מבקשותיו ומנע עריכת התסקיר, ואף לא שיתף פעולה עם שירות המבחן.

10.  בנסיבות אלו, ראה בית המשפט קמא לקצר תקופת ההמתנה שנתבקשה לעריכת תסקיר, תוך שהבהיר כי לשם הסרת תנאים אין מנוס אלא לקבל התסקיר.

11.  בחנתי טענות הצדדים; לאחר ששמעתי הדברים סבורני כי החלטתו של בית המשפט קמא מבוססת ועל כן דין הערר להידחות.

12.  כידוע- לשם הסרת תנאים, ודאי בצורה גורפת, יש להראות פחיתה במסוכנות (בש"פ 966/16 זידאן); הנטל הוא על מבקש הסרת התנאים; הדרך המובהקת לעמידה בנטל זה הנה תסקיר שירות מבחן, ודאי כשעסקינן באישומי אלמ"ב.

13.  זאת ועוד- פעם אחר פעם סבר בית המשפט קמא כי יש מקום להיעזר בתסקיר על מנת לבחון הגבלות החירות, במיוחד לשם יציאה לעבודה; פעם אחר פעם הקשה על כך העורר (החלטות ודיונים- 23/7/20, 6/8/20, 25/10/20 ועוד).

14.  כעת, חלוף הזמן לעצמו אינו יכול להוות תחליף לעמדת גורמי מקצוע; לא יתכן כי העורר יעקוף את הצורך בתסקיר, מקום בו הוא שעיכב עריכתו עד הלום.

15.  חלוף הזמן מאפשר דיון אך אינו מחייב הענקת סעד; במיוחד אמורים הדברים מקום בו הסעד נמצא כברת דרך מהותית, מהמציאות הקיימת- הסרת כמעט כלל המגבלות; כאשר רואה בית המשפט לנכון לבחון הדברים בעזרת גורמי מקצוע, יש לשתף פעולה עמם, שאחרת אין לעורר להלין אלא על עצמו.

16.  על כן דין הערר, בעיקרו, להידחות.

17.  עם זאת סבורני כי עד הכנת התסקיר, ניתן להקל קמעא בתנאים- יפתחו שני חלונות בהיקף שעתיים כל אחד (סה"כ ארבע שעות), מדי יום, בליווי מפקח, בתחומי בת שלמה או זיכרון יעקב. בכך ינתן ביטוי לחלוף הזמן, התקדמות ההליך, העדר ההפרות, ועבודת המפקחים עד הלום, מבלי לשנות את מארג הסיכון מהותית; ב"כ העורר יודיע מועדי החלונות המבוקשים בתיק בית המשפט קמא.

3

18.  העורר יוכל לפנות לבית המשפט קמא לעניין מועדים ספציפיים בליווי מפקח אחד או יותר לביקור האם החולה, כטענתו; ניתן יהיה לקבל עמדת המתלוננת ולהתייחס למועדים בהם המתלוננת אינה נמצאת בקרבה ובכך ניתן להביא מזור.

19.  לעניין פחיתת מסוכנות כתנאי, הדרגתיות, התחשבות בעמדת שירות מבחן- בש"פ 305/21 חטיב נ' מ"י מהעת האחרונה.

20.  פרט לאמור בסעיפים 17-18 לעיל, איני רואה להתערב; הטעמים בהחלטת בית המשפט קמא ראויים וההמתנה מוצדקת; הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"א, 04 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.