1

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד עדי יעקובוביץ

אין התייצבות מצד המשיב

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר המדינה כנגד החלטת בית המשפט השלום בפתח תקווה במ"ת 50633-07-15 מתאריך 18.11.15, לפיה נקבע כי המשיב יוכל לצאת את מקום מעצרו לצורך השתתפות באירוע בר מצווה של אחיינו בירוחם.

2

רקע הערר והמעצר שביסודו הינו כתב אישום שהוגש כנגד המשיב ב-26.7.15 המייחס לו שלוש עסקאות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים ולאחר שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה ואף התקבל תסקיר שירות מבחן נעצר המשיב ביום 24.8.15 עד תום ההליכים. ביום 15.10.15 ובעקבות תסקיר שירות מבחן נוסף אשר המליץ על השמתו של המשיב במעצר בתנאי איזוק אלקטרוני נעצר המשיב בתנאי איזוק אלקטרוני זאת בהחלטת בית המשפט קמא לאחר הודעת ערר נוספת שהוגשה מטעמו של המשיב.

מיד עם הגשת הערר נקבע דיון לאלתר, וזאת על מנת שלא לייתר את אופרטיביות ההחלטה המתבקשת, לכאן או לכאן שכן האירוע מיועד להתקיים הערב. בהתאם להודעת ב"כ המדינה הודע למשיב וכן לבא כוחו דבר הגשת הערר והדיון והמשיב אף חתם על אישורו להתייצבות בבית המשפט לדיון זה, זאת לצורך פתיחת חלון באיזוק האלקטרוני.

תחת התייצבות לדיון של המשיב ובא כוחו הומצאה לתיק בית המשפט באמצעות מערכת הנט בשעה 11:34 תגובת עו"ד טל פלקס ממשרד עו"ד קריטי לפיה עבר עו"ד קריטי אתמול בצהריים צנתור ובשל כך אינו יכול להתייצב לדיון ויהיה מסוגל להתייצב אולי ביום ראשון.

קודם החלטתי לגופו של עניין שלוחה ברכתי להחלמה מהירה ולרפואה שלמה לעו"ד קריטי, עם זאת לא ברור לי פשר אי התייצבות המשיב עצמו כמו גם עו"ד טל פלקס אשר לפי החומר שהוצג לפני בתיק לצורך התרשמותי וקבלת החלטתי עולה, כי אף הוא מעורב בטיפול ובייצוג המשיב דנן והוא אף חתום על ערר קודם ובקשה שהוגשו על ידי המשיב במסגרת התיק דנן.

לגופו של עניין, מקובלת עלי טענת המדינה לפיה בשים לב לכלל הקבוע בסעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, לא היה מקום ליתן את ההחלטה בבקשה האמורה שהיא למעשה החלטה הנוגעת למעצר בלא לקיים דיון במעמד הצדדים וזאת ביחוד נוכח עתירת המדינה לקיום דיון כאמור בהודעתה מיום 12.11.15 (תגובתה השנייה בעקבות החלטת בית המשפט קמא מאותו יום).

3

גם באשר לבקשה עצמה סבורני כי ערר המדינה בדין יסודו שכן עיון בחוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה) התשע"ה-2014 (מיום 8.12.14) מלמד כי פתיחת חלון הפיקוח אינו ניתן כדבר שבשגרה אלא ניתן "לקבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן... ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר או לתכלית חשובה אחרת מטעמים שירשמו".

התיקון האמור מתיישב היטב עם פסיקתו החדשה של בית המשפט העליון לפיו אין המדובר עוד בחלופת מעצר אלא במעצר בפיקוח אלקטרוני, היינו בשינוי קונספטואלי של סטטוס העצור הנחשב לעצור ולא למשוחרר על כל המשמעויות הנובעות מכך (ראו: בש"פ 4658/15 פישר נ' מ"י (9.7.15) בש"פ 5285/15 מ"י נ' פלוני (10.8.15) ובש"פ 5524/15 משה בן משה נ' מ"י (19.8.15).

עיון בהחלטת בית המשפט קמא מלמד שאף בית המשפט עצמו היה ער לאמור לעיל הן בהחלטתו הראשונה מיום 12.11.15 בה קיבל את עמדת ב"כ המדינה בתגובתה והן נוכח קביעתו כי אכן המדובר לפנים משורת הדין תוך ששלח את ב"כ המשיב לבחון עם מרשו האם עומד הוא עוד על הבקשה, הן בהחלטתו השנייה מאותו מועד לפיה הדגיש כי המדובר בהיעתרות אחת ויחידה ליציאה מסוג זה והן בהחלטתו השלישית מיום 18.11.15 בה חזר על הדגשתו האמורה. נראה כי החלטתו האמורה של בית המשפט קמא אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הוראות סעיף 22ד(1)(ג)(2) הן בשל העובדה כי השתתפות באירוע בר מצווה של אדם שאינו מקירבה ראשונה לעצור שלא היה משוחרר אליה לו היה עצור מאחורי סורג ובריח והן בשל העובדה כי בית המשפט קמא נמנע מפירוט הטעמים הנדרשים כאמור באותו סעיף.

מכל האמור לעיל אני סבור כדעתה של המדינה כי היציאה המבוקשת להשתתפות באירוע איננה תואמת להוראות החוק ובנסיבות אלה מתקבל הערר והחלטת בית משפט קמא בעניין זה מבוטלת.

המזכירות מתבקשת להעביר עותק ההחלטה לב"כ המשיב - עו"ד טל פלקס אשר הגיש את ההודעה לתיק בית המשפט היום וכן לרשות האיזוק האלקטרוני.

4