1

העורר הגיש לבית משפט קמא בקשה לבטל את תנאי השחרור שנקבעו ביום 29.10.14 לפיהם ישהה העורר במעצר בית לילי בלבד.

נגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום שייחס להם עבירות של התפרצות לבית מגורים, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה, החזקת מכשיר לביצוע פשע וקשירת קשר לביצוע פשע.

העורר שוחרר למעצר בית מלא עוד בשלבי המעצר בטרם הוגש כתב אישום וכן הופקדו ערבויות וכסף מזומן כפי שהורה בית המשפט.

עם הגשת כתב האישום, בחן בית המשפט את תנאי השחרור והקל עם העורר במובן זה שצמצם את מעצר הבית המלא למעצר לילי בלבד.

ההחלטה ניתנה ביום 29.10.14.

מאז נמשך התיק; בינואר 2016 הודה העורר בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של הסגת גבול פלילית, החזקת כלי פריצה וקשירת קשר לביצוע פשע.

לאחר שהעורר ושני הנאשמים האחרים בתיק הודו והורשעו, נדחה הטיעון לעונש ליום 2 בנובמבר 2016 (לבקשת אחד מהסנגורים).

2

לפני ימים ספורים הגיש העורר בקשה לבטל את מעצר הבית הלילי ובית המשפט דן בבקשה ביום 16.8.16 ולאחר ששמע את הצדדים ועיין בחומר הרלוונטי - ראה לדחות את הבקשה, ומכאן הערר שלפני.

כפי שציינתי בדיון, לאחר ששמעתי את הצדדים, נתתי דעתי למיהותו של העורר, לעברו הפלילי הכולל גם עבירת הריגה תוך כדי ביצוע שוד מזויין, לכך שבשנת 1995 נדון ל-17 שנות מאסר, הבאתי בשיקולי כי תוך כדי הדיון בתיק זה - בדצמבר 2015, הורשע העורר במסגרת תיק אחר בבית המשפט השלום ברחובות בביצוע עבירה נוספת של נסיון התפרצות למגורים והחזקת סכין שלא למטרה כשרה, נגזר דינו והוא כבר ריצה את העונש שהוטל עליו - עבודות שירות, כאמור - במהלך ניהול תיק זה.

בנסיבות אלה, משקבוע הטיעון לעונש לתחילת חודש נובמבר 2016 אני סבורה כי אין מקום להקל עם העורר ולא מצאתי כל טעות בהחלטת בית המשפט קמא להותיר את מעצר הבית הלילי בעינו.

לטעמי, לא ניתן להתעלם מהתנהלות העורר, מעברו הפלילי ומהעובדה שהורשע תוך כדי ניהול תיק זה בעבירת נסיון התפרצות ואחזקת סכין ולא ראיתי כי יש מקום בנסיבות אלו להסיר את ההגבלה המינורית, יש לומר, של מעצר בית לילי.

אני רואה עין בעין את הנסיבות כמו בית משפט קמא, ולא ראיתי להתערב בהחלטתו.

הערר נדחה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים, זאת לאחר שבדיון כבר הודעתי במעמד הצדדים כי הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ו, 29 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.