1

 

 

 

 

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב- יפו (השופט א' ממון) מיום 18.2.21 לפיה נדחה הדיון בבקשת העורר לשחררו להמשך מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני ליום 11.3.21.

 

רקע דיוני

 

העורר הוא נאשם 3 בכתב אישום שהוגש ביום 18.5.20 כנגד ארבעה נאשמים, וביניהם בנו של העורר. כתב האישום כולל שלושה אישומים. שניים מהם- הראשון והשלישי מיוחסים לעורר.

2

על פי הנטען בכתב האישום, נטל י.א (להלן: "המתלונן") מהעורר ומבנו הלוואה בסך של 500,000 ₪ בתמורה להשבתה יחד עם ריבית חודשית בשיעור של 2%. המתלונן נקלע לקיים כלכליים והפסיק לשלם לעורר ולבנו את תשלום הריבית החודשית. על פי האישום הראשון, שלח העורר למתלונן מסרונים בעלי תוכן מאיים במטרה להניעו לשלם את החוב. ביום 4.2.20 הגיע המתלונן לביתו של בנו של העורר וטען כי מצבו הכלכלי קשה ואין ביכולתו לשלם את החוב. בתגובה, איים בנו של העורר על המתלונן. בגין מעשיהם אלה, יוחסה לעורר ולבנו עבירה של סחיטה באיומים. על פי האישום השלישי, ביום 4.5.20 איים העורר על צוות בלשים שהגיע לביתו על מנת לבצע חיפוש ומעצר על פי צו ובגין המעשים שיוחסו לו באישום הראשון, והפריע בעת מילוי תפקידם. בגין מעשיו אלה יוחסו לעורר עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ואיומים.

 

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

 

בהחלטתו מיום 8.6.20 קבע בית משפט קמא (השופטת ש' בן יצחק) כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לעורר פרט לעבירה של הכשלת שוטר.

 

בהחלטתו מיום 11.6.20 הורה בית משפט קמא (השופטת ש' בן יצחק) על שחרורו של העורר למעצר בית בתנאי פיקוח אנושי, בכפוף לערבויות ובתנאים מגבילים.

 

ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו וערר שהגיש העורר על התנאים המגבילים נמחקו.

 

העורר שוחרר לחלופת מעצר בבית אם כלתו בעיר יבנה ביום 11.6.20.

 

ביום 22.12.20 נעצר העורר בגין הפרה של תנאי מעצר הבית.

 

ביום 23.12.20 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר וחילוט ערבויות.

 

ביום 27.12.20 התקיימה ישיבת הוכחות ראשונה בתיק העיקרי, במהלכה העיד המתלונן עדות ראשית. בתום הדיון נקבע מועד להמשך עדותו של המתלונן עד תום ליום 13.1.21. כמו כן נקבע כי עדות אשת המתלונן ובנו יישמעו ביום 27.1.21.

 

ביום 3.1.21 הורה בית משפט קמא (השופטת ש' בן יצחק) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך שניתנה לעורר אפשרות להציע חלופת מעצר בכתובת מרוחקת מכתובתו של המתלונן בתנאי פיקוח אלקטרוני ופיקוח אנושי שאינם אשתו ובניו.

 

העורר השיג על החלטה זו בפני בית משפט זה במסגרת עמ"ת 7091-01-21.

 

3

בהחלטתו מיום 10.1.21 קבע בית משפט זה (השופט צ' קאפח) מתווה לפיו עד להשלמת החקירה הנגדית של המתלונן יוותר העורר במעצר ולאחר מכן יועבר למעצר באיזוק אלקטרוני. עד להשלמת עדות בני משפחת המתלונן יוותר העורר במעצר באיזוק אלקטרוני בעיר יבנה ולאחר מכן ניתן יהיה להחזירו לביתו בחולון.

 

ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 13.1.21 לא התקיימה הואיל ובנו של העורר, שהוא נאשם 1 בכתב האישום, לא הובא על ידי שב"ס.

 

ביום 13.1.21 הורה בית משפט קמא (השופטת ש' בן יצחק) על הוספת שני מפקחים נוספים למערך הפיקוח, על תסקיר נוסף ועל חילוט ערבויות.

 

ביום 14.1.21 התקיים דיון נוסף בפני השופט צ' קאפח, לאחר שחקירתו של המתלונן אשר הייתה צפויה להתקיים ולהסתיים יום קודם לכן, נדחתה ליום 27.1.21, אז גם נקבע המועד לשמיעת עדותם של אשת המתלונן ובנו. בהחלטתו מאותו היום קבע השופט צ' קאפח כי "מעל ההליך כולו מרחף החשד והחשש שמא ישפיע העורר על המתלונן", ובהתחשבו בשיקולים הקשורים במצבו הבריאותי של העורר הורה על המשך מעצרו של העורר בתנאי איזוק אלקטרוני בביתה של גב' גילי ישראל בעיר יבנה, בפיקוח בנו של העורר מר איתי כחלון והרב ניצן ראובן. יצוין כי השופט צ' קאפח לא אישר את אשתו של העורר ואת כלתו כמפקחות משום שידעו בזמן אמת על הפרותיו. כמו כן קבע השופט צ' קאפח כי המשך הדיון בבית משפט קמא יהיה בהתאם למתווה שקבע.

 

ביום 27.1.21 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נשמעה עדותו של המתלונן אך לא עד תום. המשך הדיון נקבע ליום 7.2.21.

 

בהחלטה מיום 28.1.21 קבע בית משפט קמא (השופט א' קורנהאוזר) כי לא התמלאו התנאים שקבע השופט צ' קאפח בהחלטתו לשחרורו של העורר להמשך מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני.

 

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 7.2.21 נשמעה עדותו של המתלונן וזו הסתיימה. שמיעת עדויות אשתו של המתלונן ובנו נקבעה ליום 17.2.21.

 

ביום 8.2.21 הודיעה המשיבה כי בנו של המתלונן לא יוכל להעיד במועד שנקבע.

 

ביום 9.2.21 הוגשה בקשה לעיון חוזר ולהעברת העורר להמשך מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני בביתו בחולון.

4

 

בהחלטתו מיום 10.2.21 הורה בית משפט קמא (השופטת ש' בן יצחק) על בדיקת היתכנות מעצר באיזוק אלקטרוני במקום מגוריו של העורר בחולון.

 

בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 17.2.21 נשמעה עדותו של אשת המתלונן. עדותו של בנו של המתלונן נקבעה ליום 10.3.21.

 

בהחלטתו מיום 18.2.21 קבע בית משפט קמא (השופט א' ממון) כי דחיית הדיון לצורך עדותו של בנו של המתלונן עד ליום 11.3.21 או בסמוך אליו אינה מלמדת על שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהחלטתו של השופט צ' קאפח.

 

על החלטה זו הוגש הערר דנן.

 

בדיון שהתקיים לפני ביום 21.2.21 שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים. להלן אציג את אלה בקצרה ואפנה לדיון ולהכרעה.

 

טיעוני באי כוח הצדדים

 

בא כוח העורר טען כי המתווה שקבע השופט צ' קאפח כיוון לכך שהעורר ישהה במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני בבית אם כלתו בעיר יבנה למשך שבועיים ולאחר עדותם של אשת המתלונן ובנו יעבור למעצר בית בבית מגוריו בחולון. אלא שפרקי הזמן שביסוד המתווה האמור התארכו, והעורר אשר חש שאינו יכול לחזור לביתה של אם כלתו העדיף להישאר מאחורי סורג ובריח למרות מצבו הרפואי הקשה. בהקשר זה נטען כי העורר כבן 62 סובל ממחלות לב וממחלות נוספות המצריכות טיפול תרופתי יומיומי במינון גבוה. בא כוח העורר סבור כי החלטת בית משפט קמא אשר לא ראתה בדחיית הדיון ליום 11.3.21 שינוי נסיבות המצדיק לסטות מהמתווה שנקבע בהחלטת השופט צ' קאפח שגויה נוכח מצבו הרפואי של העורר והסיבות בעטיין התמשכה פרשת התביעה. בא כוח העורר טען כי דחיית עדותו של בנו של המתלונן אשר אינו מכיר את העורר ועדותו נוגעת לאישום שאינו מיוחס לעורר, יחד עם יתר הנסיבות והרציונל שביסוד החלטת השופט צ' קאפח, מצדיקים את שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני בכתובת מגוריו בחולון ובפיקוח אשתו, בנו והרב ניצן ראובן.

 

5

בא כוח המשיבה טען כי יש משמעות להחלטת השופט צ' קאפח על חזרתו של העורר למעצר בית בבית מגוריו בחולון רק לאחר עדותם של אשת המתלונן ובנו, כי בנסיבות הקיימות דחיית עדותו של הבן נבעה מסיבות שאינן בשליטת המשיבה ויש עדיין להבטיח עדותו של בנו של המתלונן בהתאם למתווה.

 

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

העורר נתון היה במעצר מאחורי סורג ובריח מיום הגשת כתב האישום 18.5.20 ועד ליום 11.6.20, אז שוחרר למעצר בית. בשל הפרת תנאי המעצר נעצר העורר ביום 22.12.20 והוא נתון במעצר מאחורי סורג ובריח מאז ועד היום, ולמעשה במשך חודשיים.

 

בהחלטתו מיום 14.1.21 הורה השופט צ' קאפח על שינוי מתווה מעצר שקבע לעורר ביום 10.1.21 באופן בו ישוחרר העורר למעצר בתנאי איזוק אלקטרוני בבית אם כלתו ביבנה אף קודם שנסתיימה עדותו של המתלונן בתיק העיקרי, ועד לאחר שיישמעו עדויותיהם של אשת המתלונן ובנו.

 

מתוך החלטתו של השופט צ' קאפח אני למד כי שני שיקולים עיקריים הנחו אותו בהחלטתו: האחד הצורך בהרחקתו של העורר מהעיר חולון על מנת לאיין חשש להשפעתו על המתלונן ולו גם בדרך עקיפה של השפעה על אשתו של המתלונן ובנו, והאחר התארכות משך הזמן בו נתון היה העורר במעצר מאחורי סורג ובריח בשל דחיות מועדי ההוכחות בתיק העיקרי לצורך השלמת שמיעת עדותם של המתלונן, אשתו ובנו.

 

העורר בחר שלא לממש את ההחלטה על המשך מעצרו בתנאי פיקוח אלקטרוני בבית אם כלתו בעיר יבנה ולהישאר במעצר מאחורי סורג ובריח, מסיבות שפירט בא כוחו כאמור לעיל.

 

בינתיים עדותה של אשת המתלונן הסתיימה, אך עדותו של בנו של המתלונן נדחתה ליום 10.3.21.

 

בנסיבות אלה, הצורך בהרחקתו של העורר מהעיר חולון עדיין קיים, ובעניין זה לא חל שינוי בנסיבות.

6

 

שינוי בנסיבות לא מתקיים אף בעניין מצבו הבריאותי של העורר, שהוא אמנם מצב מורכב הדורש טיפול תרופתי יומיומי, אולם כזה הזוכה לטיפול ראוי מצד שלטונות שב"ס גם בתנאי נגיף הקורונה.

 

בנסיבות בהן בוחר העורר בעת הזו שלא לעבור להמשך מעצר באיזוק אלקטרוני בעיר יבנה ובהתחשב בצורך בהרחקתו מהעיר חולון עד לאחר עדותו של בנו של המתלונן ובפרק הזמן שיעבור עד אז, אני סבור כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא.

 

טענת בא כוח העורר כי עדותו של בנו של המתלונן אינה נוגעת לאישומים המיוחסים לעורר ואין בין השניים היכרות, מהווה למעשה טענה ערעורית על אשר קבע השופט צ' קאפח בהחלטותיו בקשר לקיומה של עילת מעצר משום חשש להשפעה על המתלונן. ברי כי ערר זה אינו יכול להתייחס להחלטות שהפכו לחלוטות.

 

איני מוצא על כן מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ולפיכך אני דוחה את הערר.

 

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

 

ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"א, 28 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.