1

            הערר והמחלוקת בין הצדדים

1.     לפני ערר המדינה על החלטות בית משפט השלום באשקלון, מיום 15.6.15 (כב' השופט א' דהאן), בה קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.     נגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום, המייחס לעורר חמישה אישומים בתחום הסמים. המדובר בתיק המבוסס על עדותו של סוכן משטרה, עבריין לשעבר. על פי האישום הראשון מכר הנאשם לסוכן, בתקופה שעוד טרם הפך לסוכן, כחצי ק"ג חשיש, בתמורה ל- 41,5000 ₪. הסוכן שילם רק 25,000 ₪ מתוך סכום זה. לאחר הפיכתו לסוכן, סיכם הסוכן עם העורר כי את היתרה ישלם בתשלומים. האישום השביעי עניינו תוצאות החיפוש בביתו של העורר בעת מעצרו. שם נתפסו משקל אלקטרוני, סכום של 13,500 ₪ במזומן וכן שישה שיקים עליהם לא צוין שם המוטב, שערכם הכולל כמעט 90,000 ₪. כן נתפסו כ- 0.61 גרם קוקאין וכן קנאביס במשקל של כ 0.26 גרם, אשר לטענת המדינה לא נועדו לצריכה עצמית. אודות אירועים אלה לא הייתה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה, אם כי טענת הנאשם היא כי הסמים שנתפסו בבית נועדו לשימוש עצמי בלבד.

3.     המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשלשה אישומים נוספים אישומים 2, 3 ו-4 . אישומים לגביהם פנה הסוכן אל הנאשם, ביקש לקנות סמים, והסוכן הפנה אותו לקנות הסמים משני הנאשמים האחרים, מהם באמת קנה הסוכן בסופו של דבר. לגביהם טען ב"כ העורר בבית משפט השלום, כי הסוכן היה בבחינת "סוכן מדיח", וחלה עליו הגנת "פח יקוש". אולם, הסנגור שוכנע מנימוקי בית משפט השלום, המפורטים והמלומדים, אשר דחה טענה זו, ולא עמד על טענה זו בערר.

2

4.     עם זאת, למרות שהסנגור מסכים שיש ראיות לכאורה לשלשה אירועים אלה, יש מחלוקת בין הצדדים לגבי משמעותם של שלשה אישומים אלה והאירועים סביבם, מבחינת הערכת מידת המעורבות של הנאשם בעולם הסמים. דבר, המשליך באופן ישיר על האופן בו נבחנת האפשרות לקבל חלופת מעצר בעניינו. הסנגור סבור כי הראיות מלמדות כי הנאשם למעשה נטש את עיסוקו בסחר סמים, מתרכז בלימודיו ובעניינים אחרים, ולפיכך הפנה את הסוכן לאחרים. דבר, המאפשר בחינה אוהדת של אפשרות להסתפק בחלופת מעצר. לעומתו, סבורה המדינה כי מכלול הנסיבות מלמד על המשך המעורבות העמוקה של העורר בעולם הסמים. מעורבות, שהיא ברמה שכזו שאינה מאפשרת לבחון כל חלפת מעצר בעניינו.

5.     מכאן, ערר הסנגור על כך שבית המשפט הורה על מעצרו של העורר, ללא בחינה של חלופת מעצר, כך שאפילו לא הורה על תסקיר בעניינו. זאת, למרות שנתקבלו חלופות מעצר בעניין המעורבים האחרים, כפי שהדבר נעשה לא פעם בעבירות מסוג זה. המדינה תומכת יתדותיה בהחלטת בית המשפט וסבורה שאין מקום לכל חלופה. המדינה אף סבורה כי בית המשפט המעיט בהערכת מידת המעורבות של העורר, ומצביעה על אינדיקציות כי למרות שהעורר הפנה הסוכן לאחרים, למעשה הוא קשור באופן הדוק לעסקאות שבוצעו.

החלטת בית המשפט לעניין המסוכנות

6.     ראוי לציין כי בית המשפט החליט, בתחילת הדרך, להורות על מתן תסקיר מעצר בעניינו של העורר. עם זאת, לאחר עיון בראיות, הגיע למסקנה שיש להורות על מעצר עד תום ההליכים, מבלי להמתין לתסקיר. כאמור לעיל, עיקר החלטתו של בית המשפט נסובה על טיעוני הצדדים כפי שנטענו בפניו. אולם, לצורך הדיון עתה, יובאו החלקים הרלוונטיים למחלוקת כפי שהיא עומדת עתה.

7.     ראשית, בית המשפט לא קיבל את עמדת המדינה כי הנאשמים האחרים פעלו בשליחותו של העורר. עם זאת, בית המשפט עמד על אינדיקציות אחרות למעורבות העמוקה של העורר, בעולם הסמים. זאת, תוך הצבעה על נסיבות שונות העולות מהתמלילים.

8.     כך, בין השאר, הצביע בית משפט השלום על תוכן השיחה מיום 17.2.15, בה הסוכן משיב כספים לעורר ושואל אם יש "משהו" מעניין. תשובת העורר הייתה כי הוא יכול לבדוק, וכי אין הוא מוכר בעצמו. אגב כך, הוא מציין כי אינו יכול עוד למכור סמים באשראי ("אוויר"), משום שבחלק מן המקרים לא קיבל את הכסף. עם זאת, הוא מפליג ומשוחח עם העורר על מחירים, איכויות של סמים, ועוד. הוא מסכם כי הסוכן יפנה אליו בעתיד, קובע קוד דיבור בטלפון ומודיע כי ייתן לסוכן תשובה. יוער כי בית משפט השלום היה מודע היטב לכך כי לסנגור מספר הערות על התמליל.

3

9.     בהקשר לשיחות הקשורות לאישום הרביעי, מצביע בית המשפט על כך שהנאשם 3 ולא העורר קובע את המחיר, מוכן להוריד במחיר עבור קנייה גדולה, מתלונן על רווחיו המועטים, ובהמשך עושה עיסקה שכלל אינה תלויה בעורר דנן. בית המשפט מתאר את תפקידו של העורר בהקשר לאישום הרביעי, כמי שמתווך עבור הסוכן ונותן לו "אקרדיטציה".

10. לעניין הערכת מסוכנותו של העורר, מציין בית משפט השלום, כי אמנם אין לו עבר פלילי, ואכן נראה כי קשריו עם הסוכן נבעו בעיקר משום החוב הגדול שחב לו הסוכן, כאשר הוא מעוניין כי הסוכן יחזיר לו את החוב. כן ציין בית המשפט, כי אינו רואה את העורר כמי שלמעשה מכר לסוכן בכל המקרים, באמצעות הנאשמים האחרים. אולם, בית המשפט מצביע על הכמות הגדולה של הסם המתוארת באישום הראשון, על התיווך בין הסוכן לבין הנאשמים האחרים, ועל העובדה כי ידע למסור מידע חיוני אודות מגוון סוגי סמים. בית המשפט ציין כי מתוך התיק לא עולות אינדיקציות כי העורר עזב באמת את העיסוק בסחר בסמים. בית המשפט קבע כי לכאורה מדובר במי שחדל למכור באופן ישיר, באשראי, ועסוק בחיפוש דרך חדשה לעסוק בסחר בסם, תוך הפגנת זהירות והקטנת סיכונים. בית המשפט עמד על כך כי מתוך התיק עולה כי כישוריו של העורר, סטודנט לכלכלה, גבוהים וכך גם היכולת שלו בפועל לבצע עסקאות. בית משפט השלום ציין ששמו של העורר פותח דלתות בעולם הסמים ויכול לשמש ערובה לעסקאות, דבר המלמד על מעורבותו העמוקה.

11. בית המשפט ציין כי מסוכנותו של העורר נובעת בעיקר מהיותו מרכז של ידע בתחום הסם. מסוכנות, שיכולה לבוא לידי ביטוי אף מבלי לצאת מן הבית. מסוכנות זו לא ניתנת לצמצום על ידי שהייה במעצר בית. לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

דיון בטענות הצדדים

12. הסנגור בטיעוניו בערר הדגיש את דבריו של העורר בתמלילים, לפיהם אין הוא עוסק עוד באופן ישיר בסחר בסמים. נכון, שהעורר רצה שהסוכן ישיג סמים, על מנת למכור. אך זאת, משום החוב שהסוכן חב לעורר, והאינטרס של העורר שיהיה לו מניין לשלם. הסנגור סבור כי משתמע מהשיחות בהחלט כי מדובר במי שחדל לגמרי מעיסוק במכירת סמים. דבר, המתאים לטענתו של העורר כי הוא מעוניין להתרכז בלימודים אקדמיים ולצאת מתחום זה. בהקשר זה, הדגיש הסנגור שגיאות נטענות בתמליל, המשמיטות חלק מההתבטאויות שהיו, לפיהן העורר מצהיר כי הוא אינו עוסק יותר בתחום.

4

13. התובעת בטיעוניה, ובמיוחד בהשלמת הדברים בכתב, מצביעה על אינדיקציות למעורבות של העורר בעסקים שבוצעו. זאת, מעבר לתיווך פשוט על ידי מסירת שם, מספר טלפון ואישור זהות. התובעת הצביעה על מספר נקודות בהן ניתן להבין כי הקשר של העורר לעסקאות נמשך, כגון ההוראה של הנאשם 2 כי גם בעתיד על הסוכן ליצור עמו קשר באמצעות העורר, דברי הנאשם 2 מהם משתמע כי הוא מחויב למחיר שקבע העורר, והשפעה של העורר על המחיר בו מכר הנאשם 3. בתשובה לדברים אלה, הדגיש הסנגור כי עדיין, בעיון בדברים בהקשרם, מדובר בסופו של דבר בתיווך, הקשר דרך העורר נועד רק לשם ווידוא הזהות, וגם ההשפעה של העורר על המחיר, אינה כשל בעל הדבר, שהרי הנאשמים האחרים מכרו בעצמם ואף קבוע מחיר בעצמם, אלא מדובר בהשפעה כהשפעת מתווך בלבד.

14. לאחר עיון חוזר בתמלילים, בהערות הסנגור לתמלילים ובטענות הצדדים, איני מוצא כי ניתן לקבוע שהראיות מלמדות כי העורר הוא למעשה המוציא והמביא בעסקאות הסמים, וכי קיימת "פירמידה" בראשה הוא עומד. אכן, התובעת הצביעה על אינדיקציות לכך. אולם, עדיין רבות ההתבטאויות של העורר, המפנה את הסוכן לאחרים, תוך הבהרה שהוא אינו מוכר עוד כפי שמכר בעבר. יתרה מזו, העובדה כי שני הנאשמים האחרים מבצעים עסקאות עצמאיות, מלמדת לכאורה, כפי שהסיק בית המשפט, כי מדובר בסוחרים עצמאיים. מצד שני, צודקת התובעת כי אין מדובר בתיווך סתמי. העורר מברר עבור הסוכן וחוזר אליו, דן במחירים, ממליץ על איכות אחת ולא על אחרת, ומתווך בין הצדדים בתיווך פעיל. זאת, כאשר המוכרים מרגישים מחויבים במידה מסוימת למחיר שמסר המתווך. העורר מנסה לקדם את ביצוע העסקאות, למרות שנראה כאילו אינו צד. משמע, מדובר בתיווך מהותי, של אדם מעורב, ולא רק בתיווך חיצוני על ידי הפנייה.

15. אכן, ייתכן שבמהלך המשפט יתברר כי מעורבות העורר עמוקה מאוד, כי הוא למעשה בעל הדבר מאחורי הקלעים, וכי הביטויים המרחיקים נאמרו מחמת זהירות יתרה, כפי שניתן אולי ללמוד לכאורה מאמצעי התשלום שנמצאו בחיפוש אצלו. ייתכן גם שיתברר, כמו שמציע הסנגור, כי המעורבות של העורר למעשה נמוכה מאוד, לאחר שפרש מן התחום, וכל מה שיש זה ההיכרות של העורר עם העוסקים במלאכה, מתוך עברו ומתוך כך שהוא ממשיך לצרוך סמים בעצמו. זאת, כאשר התיווך אינו אלא דאגה לכך שהסוכן יישאר בעסק, אך לא משום שהוא עצמו עדיין בעסק.

5

16. אולם, לצורך שלב זה, של הראיות לכאורה, אני סבור כי הניתוח של בית משפט השלום הוא המתאים ביותר, ומשקף באופן המסתבר ביותר את המורכבות בראיות, ואת מידת המסוכנות של העורר. היינו, מדובר במי שהיה סוחר באופן ישיר בסמים, גם באשראי. הוא חדל לעשות כן, לא מטעמי מצפון, אלא משום שהפסיד כסף במקום להרוויח, או שהרוויח פחות ממש שציפה. למעשה, מדובר במי שהוא זהיר יותר מהסוחר הרגיל, וכפי הנראה כשרוני יותר, כפי שמוכיחים לימודיו, והסכומים שהחזיק. למרות שהעורר לכאורה הפסיק למכור באופן ישיר, עדיין מדובר במי שמעורב מאוד, ומקדם עסקאות בין מכריו. זאת, לפחות מתוך אינטרסים צדדים, כגון הסיכוי לקבל את כספו מהעורר, או הרצון בהצלחת חבריו. עובדה היא, ששמו אכן "פותח דלתות", כפי שכינה זאת בית משפט השלום, ומעמדו מספיק לשמש כבטוחה לעסקאות.

17. עוד יאמר כי מנהגו הזהיר של העורר, שבא לידי ביטוי בהחלפת מספרי טלפון (ראו הודעתו מיום 18.5.15 שורות 68 עד 101), גם כן מהווה אינדיקציה למסוכנות, ומקשה על קבלת חלופה בעניינו. מצד שני, אין להתעלם מכך שהעורר מסר שמות של מעורבים, ולמעשה העיד נגדם, ובכך, במידה מסוימת "שרף עצמו" והרחיק עצמו מאפשרויות הסחר, וכך הקטין את מסוכנותו לציבור הרחב.

18. סיכומו של דבר, אני מסכים עם בית משפט השלום, כי שילוב האינדיקציות, מלמד על מסוכנות גבוהה. בסופו של יום, המדובר במי שמכר כמות משמעותית באישום הראשון, החזיק אמצעי מכר ואמצעי תשלום מרשימים באישום השביעי, והראה מעורבות עמוקה, ידע ומעמד בעולם הסמים, אף אם לא מכר באופן ישיר, באישומים האחרים. הפסקת המכירה על ידו נראית כהפסקה טקטית ולא הפסקה מהותית, ולפיכך הסכנה ממנו עדיין גדולה.

19. במקרה זה, ספק אם ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה שתבוא לידי ביטוי במעצר בית, ואפילו מעצר בפיקוח אלקטרוני. עם זאת, בשים לב ל"שריפה העצמית", לכך שלא באה תשובה טובה על טענת האפליה לפיה כל יתר המעורבים בפרשה שוחררו, ובשים לב להעדר עבר פלילי, יינתן תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

20. כך, אם הערכת המסוכנות של שירות המבחן תאפשר זאת, ואם תוצע חלופת מעצר משכנעת מאוד, שיש בה כדי להרחיק את הנאשם מהסביבה בה פעל, פיזית, גיאוגרפית ותקשורתית, ניתן יהיה בזהירות לבחון אותה. אך יש לדאוג היטב כי מדובר יהיה בחלופה, היכולה לעמוד ימים רבים מאוד כמעצר בית מלא, שהרי אין זה סוג המקרים בהם לאחר מספר חודשים ניתן יהיה להקל ולשחרר את הנאשם לעבודה או לימודים; חלופה, עם ערבים משכנעים מאוד; חלופה, המקיימת פיקוח מהימן במיוחד גם ביציאות מהבית לבית המשפט. כן יש לדאוג לערובות כלכליות משמעותיות, בשים לב לממצאים שנמצאו אצל הנאשם באישום השביעי. לחלופין, ניתן לבחון גם מעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים דומים.

21. נוכח כל האמור, הערר בעיקרו נדחה, בכפוף למתן תסקיר מעצר שיוגש לבית משפט השלום תוך 15 יום, כאמור. התסקיר יועבר לעיון ב"כ הצדדים אשר רשאים יהיו להגיש לבית משפט השלום כל בקשה. הסנגור רשאי לפנות ישירות לשירות המבחן ולהציע לבדוק חלופת מעצר, או דרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני, העומדות בקריטריונים המפורטים לעיל.

עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן.

6

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ה, 06 יולי 2015, בנוכחות העורר, ב"כ עו"ד בתו והתובעת עו"ד אל עמי.