1

1.         לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר י' צימרמן) מיום 16.2.21 במ"ת 7258-01-21 בגדרה שב והורה על שחרור המשיבים בתנאים שעיקרם מעצר בית ופיקוח אחד המפקחים שאושרו, התחייבות עצמית, הפקדה וערבויות צד ג'.

2

2. ביום 26.1.21 החליט בית המשפט קמא על שחרור המשיבים לחלופת מעצר ביתית. בפני בית המשפט קמא לא הייתה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ביחס למשיב 1 אשר בתא המטען של רכבו נמצאו סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של 10 ק"ג. הצדדים היו חלוקים באשר לראיות המתייחסות למשיב 2 אשר נסע עם המשיב 1 ברכב בזמן שהם נתפסו בכף. בית המשפט קמא קבע כי הראיות נגד משיב 2 הינן ברמת עוצמה נמוכה יחסית.

3. על החלטה זו הוגש ערר (עמ"ת 53052-01-21) אשר התקבל ביום 27.1.21. בית משפט זה (כב' השופט אילן סלע) קבע בהחלטתו בערר כי לא היה מקום להורות על חלופת מעצר ביתית בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן הן ביחס למשיבים והן ביחס לחלופה המוצעת.

4. לבית המשפט קמא הוגשו תסקירים של שירות המבחן מיום 8.2.21. שירות המבחן התייחס למשיב 1 שהינו בן 24 שנים, נשוי ואב לבת בגיל 11 חודשים אשר התגורר עם אשתו ובנו בפזורה הבדואית ועבד במפעל בירוחם במהלך כשנה. בתסקיר צוין כי מדובר בצעיר בעל רצון ושאיפות לניהול אורח חיים תקין ונורמטיבי ללא עבר פלילי. שירות המבחן התרשם כי ההליכים המשפטיים ומעצרו מהווים עבורו חוויה מטלטלת וגורם הרתעתי משמעותי. לאור ההתרשמות מהתאמת המפקחים המוצעים הומלץ על שחרורו לחלופה המוצעת. ביחס למשיב 2 ציין שירות המבחן כי הוא בן 23 שנים, נשוי ללא ילדים וכי טרם מעצרו התגורר יחד עם הוריו ואשתו בפזורה הבדואית ועבד במסגרות במהלך כשנה. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר המבטא רצון לתפקוד נורמטיבי ללא עבר פלילי. לאור התרשמות שירות המבחן מהתאמת המפקחות המוצעות, הומלץ על שחרור לחלופה המוצעת.

5. ביום 16.2.21 התקיים בבית משפט קמא דיון לאחר קבלת התסקירים, בסיומו שב בית משפט קמא על החלטתו מיום 26.1.21 על כל רכיביה, למעט שינוי המפקחות המוצעות בעניינו של משיב 2 למפקחות שנבחנו על ידי שירות המבחן, אשר מצא אותן ראויות למשימת הפיקוח. בית המשפט קמא ציין בהחלטתו כי לא נמצא מקום לסטות מהמלצות שירות המבחן, אשר תואמות את עמדתו הראשונית של בית המשפט בטרם קבלת התסקירים. ביצועה של החלטת השחרור עוכב עד להיום לבקשת העוררת.

6. בהודעת הערר נטען מטעם העוררת כי שגה בית המשפט קמא הן בקביעתו ביחס לעוצמת הראיות לכאורה כנגד משיב 2 והן ביחס להחלטת השחרור, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה הנוהגת ביחס לעבירות של סחר בסם. נטען כי יש צורך לאתר חלופה טובה בהרבה ולהדק את החלופה על ידי איזוק אלקטרוני.

7. לטענת המשיבים, הטענות ביחס למיקום החלופה עלו גם בערר הקודם ולו סבר בית המשפט המחוזי כי יש לבחון חלופה אחרת מזו שהוצעה הרי שהיה מציין זאת בהחלטתו המקיפה.

3

8. אשר לטענה המתייחסת לעוצמת הראיות לכאורה כנגד המשיב 2 אני מוכן לצאת מנקודת מוצא הנוחה לעוררת, כי עוצמת הראיות אינה נמוכה יחסית. יחד עם זאת, בית המשפט קמא סבר כי מדובר במקרה המתאים לשחרור לחלופה ביתית גם ביחס למשיב 1 שהסכים לקיומן של ראיות לכאורה וקבע כי אין מקום לשנות מהחלטתו ביחס למשיב 2 גם בשים לב להערת בית משפט זה בנוגע להערכת הראיות בהחלטה בערר הקודם. אני סבור, כפי שיוסבר להלן, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט גם מתוך הנחה שעוצמת הראיות לכאורה אינה נמוכה ביחס למשיב 2.

9. בשים לב לכך שמדובר בצעירים ללא כל עבר פלילי; בשים לב לסוג הסם שבו מדובר; ובשים לב להמלצתו החיובית של שירות המבחן, איני מוצא מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני אינה מעשית באזור הפזורה הבדואית ומכל מקום, איני סבור שיש צורך לאתר מקום חלופי, לאחר ששירות המבחן מצא את החלופה המוצעת כמתאימה.

10. לאור כל האמור, הערר נדחה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.