1

בפניי ערר וערר שכנגד על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת רונה פרסון) מיום 16.8.15 לפיה קיצר בית המשפט את תקופת הפסילה המינהלית שהוטלה על המשיב-הנהג מתקופה של 60 ימים לתקופה של 40 ימים.

בהחלטה צויין שמדובר בבקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה כאשר ברקע הדברים מעורבות המבקש בתאונת דרכים שארעה ביום 5.8.15 עקב אי ציות לאור אדום ברמזור. בית המשפט שמע את טיעוני הצדדים וקבע שעל הבקשה להתקבל באופן חלקי וכך קיצר את תקופת הפסילה המינהלית. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה וגם מסוכנות בשים לב לנסיבות האירוע. במסגרת ההחלטה ציין בית המשפט שישנו עד ראיה. בית המשפט היה ער לכך שישנן ראיות אחרות אך קבע שבשלב זה של הדיון הראיות שהוצגו מספיקות כדי לעבור את הסף של ראיות לכאורה. צויין שלמשיב עבר תעבורתי אמנם ללא מעורבות בתאונות דרכים אך ציין שקיימות שתי הרשעות קודמות שעניינן נהיגה בניגוד לאור אדום ברמזור. כך הגיע בית המשפט למסקנה שאין לבטל את הפסילה אך יש לקצרה.

2

שני הצדדים טענו נגד ההחלטה. המדינה טענה שקיימת חזקת תקינות המעשה המינהלי והחומר שנאסף בעקבות החלטת כב' השופטת סלע מיום 17.8.15 מחזקת את הראיות שבידי המדינה שהיו ברמה מספקת גם קודם לכן על פי הטענה. נטען שהחלטת בית המשפט התעלמה מהמסוכנות הספציפית שנשקפה מהנהג.

ב"כ הנהג טען שערר המדינה הוגש שלא בתום לב על רקע הגשת הערר מצידו. הועלו שלל טענות בנוגע לעוצמת הראיות. בעניין המסוכנות נטען שמדובר באדם עם מעט עבירות תעבורה ושתי העבירות של אי ציות לרמזור נעברו לפני 5 שנים וכי אין מסוכנות.

לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט. קיימות ראיות לכאורה, אמנם מדובר בעדויות שיהיה צורך לשקול את מהימנותן. כמו כן, נראה לי שקיימת מסוכנות למשתמשים בדרך. אמנם לא ברמה המחייבת פסילה למלוא התקופה כך שאין מקום לשנות מההחלטה שהתקבלה על ידי בית משפט קמא ועל כן העררים נדחים.

המזכירות תמציא את ההחלטה שניתנה בהעדר בהסכמה ותיתן לב"כ המדינה את תיק החקירה.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ה, 25 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.