1

1.         עיון בתיק יעלה כי התנהלות המאשימה מעוררת קושי- כך לגבי משלוח חוות הדעת, כך לגבי שאלות הבהרה וכך לגבי גיבוש עמדה.

2.         אם בכך לא די, הרי שחרף העובדה כי עיכוב הביצוע ניתן עד שעה 18:00 הוגש הערר בשעה 19:10.

3.         חרף שלל מחדלים אלו, והעיקרון כי יש לקיים דיון מהלך העיכוב, סבורני כי בכפוף לכך שהמשיב טרם שוחרר, יש לעכב ביצוע החלטת השחרור ולקבוע דיון דחוף.

2

4.         הטעם לכך הנו שמול אותם מחדלים, לא ניתן להתעלם מכך שעסקינן ברף מסוכנות ממשי, לכאורי, לא רק בפן הסטטוטורי, אלא גם בפן הקונקרטי- ספציפי.

5.         האישום כולל ריבוי תקיפות; המתלוננת מציינת כי היא חוששת לחייה (ראה אסמכתאות בבקשת המעצר); מדובר במשיב לו עבר דומה, האחרון משנת 2018.

6.         הפן הפסיכיאטרי משמש גורם מגביר סיכון, והיכולת לקבל חלופה של הרחקה גרידא, ללא פיקוח, יכול והנה מרחיקת לכת.

7.         אשר לפוטנציאל ההרשעה- אכן, לא אחת מצויים אנו בתקופה שבין חוות הדעת והכרעה בשאלת הכשרות- הכרעה המסורה לתיק העיקרי. בתקופה זה קיים פער בין סיכוי ההרשעה (לאור חוות דעת) ובין כללי העושה והמעשה ה'רגילים'.

8.         בית המשפט העליון עסק בסוגיה זהה בבש"פ 90/18 דלגדו וקבע כי הגם שיש להביא בחשבון פחיתת פוטנציאל ההרשעה עקב חוות הדעת, עדיין יש לאזן הדברים מול הסיכון הקיים, ולו מהלך בירור ההליך ועד שתבחן חוות הדעת.

9.         בנסיבות אלו, ככל שטרם שוחרר המשיב- ניתן עיכוב ביצוע עד הכרעה בערר.

10.       הערר יידון מחר שעה 10:00 בפני כב' השופט התורן.

11.       להודיע בבהילות לשב"ס, לצדדים, ולשופט התורן. המזכירות תעדכנני אם טרם שוחרר המשיב.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.