1

על מנת לא לעכב הצדדים, רואה אני לעשות ההכרעה על דרך הקיצור.

לאחר ששקלתי הדברים, לא בלי התלבטות, החלטתי לדחות הערר.

אמנם, מדובר באישום הכולל שימוש בנשק קר, על רקע סכסוך לכאורה, ותוך "בריחה" נטענת של 14 ימים; אלא שמכלול נסיבות הביאני למסקנה, כי ניתן להעדיף חלופה במקרה דנן.

2

אבהיר- חרף טענה בדבר נוכחות מפקחם, איני רואה להתערב ברושם של בית המשפט מהמפקחים; העובדה כי בית המשפט סבר ונתן אמון כי בכוחם להקהות מסוכנות המשיב, מהווה שיקול ראשון; ודוק- העובדה כי בית המשפט בחן שתי מערכות פיקוח, נותנת משנה תוקף לאמור.

שנית- סולחה- אמנם סולחה אינו שיקול בלעדיו אין, אך בעיקר כשמדובר בסכסוך שהביא לאקט אלים, לסולחה משקל ומשמעות.

שלישית- חרף טענות העוררת, סבורני כי הריחוק מספיק לעת זו; ממילא ניתן יהיה להמתין פרק זמן משמעותי, עד להקלות.

רביעית- העובדה כי בעת הבריחה לא היו אירועים המלמדים על שיבוש או התפרצות מחודשת של הקונפליקט, גם היא מלמדת על אפשרות הקהיית מסוכנות.

חמישית- לא ניתן שלא להביא בחשבון פרקי הזמן הממושכים הנדרשים לתסקירי מבחן כיום, וכן שיקולי התפשטות נגיף הקורונה (על שאלת רף בחינת החלופה).

בנסיבות אלו, כאמור, מצאתי לדחות הערר.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.