1

1.            ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 6.6.16 בגדרה נדחתה בקשת העורר לשחררו למעצר בית.

2.            נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שמונה עבירות של סחר בסם מסוכן וכן עבירה נוספת של תיווך בסם מסוכן.

3.            העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה אולם טען עוד בדיון הראשון אשר התקיים ביום 22.5.16 כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר עוד לפני קבלת תסקיר.

2

4.            בהחלטה מיום 22.5.16 קבע בית המשפט קמא כי עילת המעצר במקרה זה הינה סטטוטורית. בכל הנוגע לעוצמת העילה התייחס לכך שאין מדובר במקרה בודד אלא בתשעה מקרים נפרדים, מהם שמונה מקרי סחר, וזאת לחמישה רוכשי סם שונים, על פני תקופה של כחודשיים ימים וציין כי עובדות כתב האישום מעידות על מידת מעורבותו של העורר באולם הסמים והפצתם, דבר אשר משליך על עוצמת עילת המעצר.

באותה החלטה התייחס בית המשפט גם לעובדה שהעורר הכחיש את המיוחס לו ובחלק נכבד מחקירתו כאשר הוטחו בפניו עובדות שונות, הוא בחר שלא להשיב.

לאור האמור לעיל קבע בית המשפט קמא כי לא ניתן לשקול חלופה בעניינו של העורר לפני קבלת תסקיר מעצר.

5.            בתסקיר שירות המבחן מיום 29.5.16 בחן שירות המבחן חלופה של מעצר בית בבית הוריו של העורר, התרשם כי המפקחים שהוצעו נורמטיביים, בעלי רצון טוב לסייע לעורר, בעלי גישה נורמטיבית למצבו דמויות סמכותיות ומציבי גבולות, יחד עם זאת ציין כי להערכתו העורר זקוק לטיפול בקהילה טיפולית אינטנסיבית, כוללנית מובנית וארוכת טווח.

לאור המסקנה אליה הגיעה בדבר הצורך בטיפול בקהילה טיפולית, ציינה קצינת המבחן כי אם העורר יביע מוטיבציה לשילוב בקהילה, תיבדק התאמתו לקהילת רטורנו או בית אביבה.

6.            בדיון אשר התקיים ביום 6.6.16 הודיע ב"כ המשיבה כי המשיבה עומדת על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. ב"כ העורר עתרו לשחרור העורר לבית הוריו והוסיפו אפשרות נוספת של מעצר בית בבית אחותו של העורר בתקוע, בפיקוח האחות ובעלה.

7.            בהחלטה מיום 6.6.16 התייחס בית המשפט קמא לממצאי התסקיר בנוגע לשימוש של העורר בסמים, הקושי בהתמודדות עם קשיים רגשיים ודחיית סיפוקים, רמת סיכון בינונית להישנות העבירות ולכך שלמרות ששירות המבחן התרשם מההורים, ההמלצה היא לבחינת התאמתו לקהילה טיפולית אינטנסיבית. ציין את התרשמותו מהתגייסות משמעותית של משפחת העורר על מנת לסייע לו אך קבע כי אין מדובר במקרה בו ניתן להורות על שחרור למעצר בית וזאת לאור הצריכה האינטנסיבית של סמים, דפוסי התנהגות בעייתיים. בית המשפט קמא ציין כי הוא שותף להערכת שירות המבחן לפיה העורר זקוק לטיפול משמעותי וכוללני במסגרת של קהילה סגורה וכי ללא טיפול זה קשה יהיה להפחית את המסוכנות אף בדרך של החלופה המוצעת.

3

לאור זאת התבקש שירות המבחן לבדוק את התאמת העורר לאחת המסגרות הסגורות אשר הוצעו על ידו בתסקיר והמשך הדיון נקבע ליום 16.6.16.

8.            לטענת ב"כ העורר טעה בית המשפט קמא בכך שלא הורה על שחרור העורר למעצר בית כבר בשלב זה. לטענתו, בית המשפט טעה עת החליט לבכר את שימוש העורר בסם, כאשר כלל לא מיוחס לו שימוש בסם; נבחן הצורך בריגושים, מבלי לאזן מולו את הקביעה כי העורר נענה לסמכות לגבולות חיצוניים ולטיפול; לא נבחנו החלופות הקונקרטיות שהוצעו.

9.            לטענת המשיבה דין הערר להידחות. ב"כ המשיבה חזר והדגיש כי עמדת המשיבה היא למעצר עד תום ההליכים.

10.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את החלטת בית המשפט קמא ואת תסקיר שירות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

שירות המבחן, אשר התבקש לבחון חלופת מעצר בבית ההורים לא המליץ על שחרור למעצר בית אלא על חלופה אשר תכלול טיפול בקהילה טיפולית אינטנסיבית, כוללנית מובנית וארוכת טווח, ולכן בצדק הזמין בית המשפט קמא תסקיר משלים והורה על המשך הדיון ביום 16.6.16.

לאור המסוכנות עליה הצביע בית המשפט קמא ובהיעדר המלצה של שירות המבחן על שחרור למעצר בית, למרות התרשמותו מהמפקחים, לא היה מקום להורות על שחרור העורר למעצר בית בשלב זה של הדיון.

11.        הערר נדחה.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ו, 08 יוני 2016, במעמד העורר ובאי-כוחו, ב"כ המשיבה ומשפחתו של העורר.