1

נוכחים:

ב"כ העוררת - עו"ד קרן פינקלס

ב"כ המשיב - עו"ד חגית רחמני

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט קמא אשר הורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית מלא בביתו ביבנה בפיקוח הוריו ואחותו לסירוגין ובערבויות כספיות.

כנגד המשיב שמלאו לו 18 שנים לפני מספר חודשים הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים. על פי עובדות האישום הראשון בעקבות סכסוך שפרץ בין המשיב לעובד אחר במפעל בו הם עובדים יחדיו (להלן:"המתלונן") שלף המשיב סכין יפני וחתך את ידו של המתלונן בחלקה הפנימי. בשל האמור מיוחסות למשיב עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואחזקת סכין למטרה בלתי כשירה.

באישום השני נטען כי כעבור יומיים שוב החל דין ודברים בין המשיב למתלונן ובסופו של דבר זרק המשיב לעבר האחר קופסה מזכוכית שלא פגעה בו ולאחר מכן הוציא המשיב סכין יפני מכיסו ואמר למתלונן "בוא אני אחתוך אותך". בשל האמור מיוחסים למשיב עבירות של איומים, אחזקת סכין ותקיפה סתם.

2

יצוין כי חרף העובדה שמיוחסת למשיב בשני האישומים עבירה של אחזקת סכין למטרה בלתי כשירה, עולה מחומר הראיות כי הסיכון שמשה את המשיב במקום עבודתו והייתה חלק מאביזרי העבודה.

בית משפט קמא קבע כי אין מחלוקת על קיומם של ראיות לכאורה ואין מחלוקת כי מהעבירות המיוחסות למשיב ומתיאורן בכתב האישום עולה מסוכנות. עוד הזכיר בית משפט קמא בהחלטתו כי בעניינו של המשיב יש כבר גמר דין בעבירות שביצע כנער ומספר כתבי אישום תלויים ועומדים כנגדו.

חרף האמור סבר בית משפט קמא כי המסוכנות הנשקפת ממנו היא ברף המצריך את מעצרו עד תום ההליכים תוך שהוא לוקח בחשבון את העובדה כי בעברו של המשיב אין עבירות אלימות.

בית משפט קמא בחן את המפקחים המוצעים הוריו ואחותו של המשיב, ולאחר שהתרשם מהם הורה כאמור על שחרורו לחלופת מעצר בביתם ובפיקוחם.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

את עיקר טיעוניה בבקשה ובדיון הפנתה ב"כ העוררת כנגד עברו הפלילי של המשיב. לחובתו של המשיב גמר דין מבית משפט לנוער ברחובות בגין עבירות של התפרצות למקום מגורים גניבה והשגת גבול. באותו עניין נקט בית משפט בדרכי טיפול. שבועיים לאחר גמר הדין שב המשיב והתפרץ לדירות והוא ממתין עתה לגמר דין ב-4 תיקים בבית המשפט לנוער.

זאת ועוד, בעבר שוחרר המשיב לחלופת מעצר בביתו בפיקוח אביו ובשתי הזדמנויות התברר כי הפיקוח איננו יעיל.

לאור זאת סבורה ב"כ העוררת כי בית משפט לא שקל נכונה את המסוכנות העולה מהמשיב ואף לא היתה בפניו תמונה מלאה על יכולתם של המפקחים לשמש כמפקחים.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות.

כאמור אין מחלוקת על קיומם של ראיות לכאורה ומסוכנות, אך בהינתן שהסכין כפי הנראה הוחזקה כדין בידי המשיב, יש בכך כדי להקהות מסוכנות העולה לכאורה למקרא כתב האישום וזאת מבלי להקל ראש בעובדה שהמשיב עשה לכאורה שימוש באותה סכין בשתי הזדמנויות, פעם כדי לפצוע את המתלונן ופעם רק כדי לאיים עליו.

עסקינן בבגיר צעיר שטרם טעם טעמו של מעצר ובנסיבות אלה כאשר בית משפט קמא מצא את המפקחים כמפקחים ראויים, חזקה עליהם שהם ידעו למלא את תפקידם כמפקחים, שאם לא כן המשיב עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.

לאור האמור הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשוון תשע"ו, 05/11/2015 במעמד הנוכחים.

3