1

נוכחים:

ב"כ העוררת והמשיבה שכנגד: עו"ד איאד מוראד

ב"כ המשיב והמערער שכנגד: עו"ד תמי אולמן, עו"ד שאדי סרוג'י ועו"ד יעקב שלומוביץ

המשיב והעורר שכנגד לא הובא, בהסכמה

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת לובנה שלאעטה-חלאילה) מהיום, 29/9/16, במסגרתה הורתה על שחרור העורר בתנאים, אך עיכבה את החלטתה עד מחר בשעה 10:00.

החשוד נעצר ביום 27/9/16 ומעצרו הוארך עד היום, ובישיבת הארכת המעצר היום הוגשה הצהרת תובע והתבקשה הארכת מעצר לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים למשך 24 שעות.

נגד העורר/המשיב שכנגד קיים חשד של תקיפה של אחר וגרימת חבלה חמורה (שבר בלסת שהצריך שני ניתוחים, כאשר האחר עדיין מאושפז).

עיינתי בעצמי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה נגד החשוד, וממילא קיימת גם עילת מסוכנות.

2

השופטת קמא החליטה על שחרור המשיב כיוון שסברה שמדובר במסוכנות נקודתית הניתנת לאיון באמצעות חלופה מתאימה ומפקחים.

לעומת זאת, העוררת סבורה כי במצב הדברים דנן, ולנוכח עבר, אמנם ישן, של העורר בעבירות אלימות, ולנוכח עצם המעשה בו חשוד העורר, מן הראוי היה להאריך את המעצר, להמתין להגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, ובמסגרתה יכולה להיבחן אפשרות שחרור לחלופה לאחר הערכת מסוכנות שתתבצע על ידי שירות המבחן.

לאחר ששקלתי את הדברים, ולאחר ששמעתי את הצדדים, סבורני כי יש לקבל את ערר המדינה ולדחות את הערר של המשיב על עיכוב הביצוע.

לטעמי, המעשה כפי שתואר וכפי שעולה מחומר החקירה מלמד על כי קיימת מסוכנות לכאורית מצד המשיב לא רק כלפי המתלונן, אלא גם כלפי הציבור.

מדובר לכאורה במעשה חמור, ולא מן הנמנע כי השופט שידון בבקשת מעצר עד תום ההליכים ישקול קבלת הערכת מסוכנות טרם שחרור לחלופה.

אכן, יש אפשרות לשחרר לחלופה במסגרת בקשה על פי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים, אך סבורני כי במקרה הזה, לנוכח נסיבותיו, יש מקום להמתין עם החלטת השחרור עד לאחר הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

על כן, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד מחר, 30/9/16 בשעה 11:00.

פרוטוקול זה יהווה אסמכתא למעצר.

הוקלד על ידי גלית ל.