1

נוכחים:

בשם העורר עבדאללה סלאמה: עו"ד וליד שנאן

בשם העורר עאדל גדבאן: עו"ד דן אסלאן בשם עו"ד כרמל

בשם העורר סאלח עאמר: עו"ד וליד שנאן

בשם העורר כמאל עאמר: עו"ד וליד שנאן בשם עו"ד גיל דחוח

בשם המשיבה בארבעת התיקים: מפקח סוזנה זנדר ורס"מ איציק סומך

העוררים בעצמם [באמצעות השב"ס]

החלטה לגבי ארבעת העוררים

1.         ארבעת העוררים הגישו ערר על החלטות בית משפט השלום בנצרת ביום 29/06/15 על פיהן הוארך מעצרם של ארבעת העוררים עד ליום 02/07/15 שעה 12:00.

2.         לארבעת העוררים יוחס להם כי בתאריך 22/06/15 ביחד עם אחרים בכפר חורפיש והאיזור סיכנו אדם בנתיב תחבורה וזרקו על אמבולנס צבאי בעת מילוי תפקידו אבנים וחפצים שונים ורדפו אחריו עם רכבים בנסיון לעצור ולמנוע הגעתו לבית החולים וזאת תוך כדי סיכון חיי המשתמשים בדרך וכן גרמו נזק לאמבולנס.

2

3.         ביום 23/06/15 הובאו העוררים להארכת מעצר ראשונה בביהמ"ש השלום, ובית המשפט האריך את מעצרם עד ליום 29/06/15 תוך שקבע כי קיים חשד סביר אשר קושר את העוררים לביצוע העבירות המיוחסות, וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות ושל חשש לשיבוש מהלך חקירה.

4.         ביום 29/06/15 הובאו העוררים להארכת מעצר שניה בה עתרה המשטרה להאריך את מעצרם למשך 8 ימים לשם השלמת החקירה, כאשר טענה בבקשה כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור העוררים מהמעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה וסיכון חיי אדם.

            לאחר שנחקר נציג המשטרה בבית משפט קמא, וביהמ"ש עיין בחומר החקירה שהצטבר עד כה וכן עיין בדו"ח הסודי העדכני, קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרם של ארבעת העוררים עד ליום 02/07/15, ומכאן הערר בפניי.

5.         הן בהודעות הערר והן בטיעוניהם בפניי, טענו ב"כ העוררים כי החשד הסביר שהיה קיים עת ההארכה הראשונה, לא השתנה ולא התווספו אליו ראיות אשר קושרות את העוררים לעבירות המיוחסות. הם הפנו לנסיבותיהם האישיות של העוררים שהינם אנשים נורמטיביים ומחוסרי עבר פלילי. לחילופין ביקשו לשחרר את העוררים לחלופת מעצר על פי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

            מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את העררים. הניחה לפניי את תיק החקירה לרבות דו"ח סודי עדכני, ואף הפנתה את ביהמ"ש לראיות הספציפיות אשר קושרות את העוררים לעבירות המיוחסות או לחלק מהם.

6.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה לרבות החומר הסודי שהונח לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינם של העררים להידחות, ואלה נימוקיי:

א.        המדובר בחקירה מורכבת, מסועפת ורגישה אשר מתפתחת מדי יום ביומו. מאז שנעצרו העוררים פועלת המשטרה בקצב מניח את הדעת לשם השלמת החקירה, אולם נוכח מורכבותה והקשיים המתעוררים בה, טרם נסתיימה החקירה.

3

ב.         בחנתי את הראיות הספיציפיות אשר קושרות כל אחד ואחד מהעוררים, לטעמי קיים בשלב זה חשד סביר אשר קושר כל אחד ואחד מהעוררים לעבירות המיוחסות או לחלק מהם.

ג.         מאז שנעצרו העוררים בפעם הראשונה, כאמור פעלה המשטרה בקצב סביר וביצעה מספר רב של פעולות חקירה, ונותרו פעולות חקירה מרובות לשם השלמת החקירה שחלקן הינן פעולות חקירה מהותיות.

ד.         שקלתי אם יש מקום לשחרר את העוררים לחלופת מעצר וזאת בשל העדר עבר פלילי, אולם נחה דעתי כי לעת הזו לא ניתן לשחררם בחלופה, כאמור ישנן פעולות חקירה שלא ניתן לסיימן אלא כאשר העוררים יהיו מאחורי סורג ובריח. שחרור העוררים בשלב זה יגרום לשיבוש מהלכי חקירה ולתיאום גרסאות.

ה.        ביהמ"ש קמא ערך את האיזונים הראויים תוך מתן משקל ראוי לכך שהמדובר בהארכה שניה בה נקודת האיזון משתנה, חרף פעולות החקירה הרבות שנותרו להשלמה, הוא קיבל את הבקשות של המשיבה בחלקן והאריך את מעצרם של העוררים אך ורק ל- 3 ימים.

7.         החלטות ביהמ"ש קמא מאוזנות, מידתיות וסבירות ואינני רואה כל מקום להתערב בהן.

8.         לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ארבעת העררים.

ניתנה והודעה היום י"ד תמוז תשע"ה, 01/07/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיעריןבראנסה