1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד קירה קרביץ

ב"כ המשיבה עו"ד נויה שטרק

העורר הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט קמא (שלום פתח תקווה, כב' השופטת דניאלי), מיום 23.1.2018, בגדרה האריכה בשנית את מעצרו של העורר עד ליום 25.1.2018.

            יצוין כי מעצרו של העורר, שנעצר לראשונה ביום 21.1.2018, בגין עבירות של הפרעה לשוטר וגניבה מרכב - הוארך לראשונה בהסכמה ביום 21.1.2018, עד ליום 23.1.2018, כשבמועד זה ניתנה ההחלטה נושא הערר.

2

2.         על פי החלטתו של בית משפט קמא נעצר העורר בחשד לביצוע עבירות רבות מאלה שצוינו בבקשה הראשונה - קשירת קשר, התפרצות, הפרעה לשוטר וגניבה מרכב, בנסיבות שפורטו על-ידי ב"כ המשיבה בדיון היום.

            בית משפט קמא התייחס לעובדה כי כאשר העורר ביקש לעצור את הרכב בו נהג - ירד ממנו, השאיר אותו מונע ונמלט מהמקום, באופן המקיים חשש להימלטותו המובהקת מאימת הדין.

            כן נקבעה עילת מעצר הנגזרת מביצוע עבירת רכוש בנסיבות בהן דובר בנהיגה במשאית גנובה ובפריצה שבוצעה בסמוך למעצרו של העורר.

            יצוין כי בית משפט קמא לא התייחס באופן מפורש לקיומו של חשד סביר - אך עיון בתיק החקירה מעלה כי אין כל מחלוקת באשר לקיומו של זה.

            בבית משפט קמא הובא במ/1, ובו פעולות חקירה שיש לבצע - כאשר בנוגע לפעולה מס' 1 נקבע כי זו יכולה להניב פעולות חקירה נוספות אותן יכול העורר לשבש.

            משכך, הוארך מעצרו של העורר, וזאת לצורך איון החשש הנ"ל.

3.         בהודעת הערר התייחסה ב"כ העורר לעובדה כי מדובר בפעולות חקירה טכניות היכולות להצדיק את שחרורו של העורר בתנאים - וזאת בחלופת מעצר בדמות אחיו הנעדר עבר פלילי ועובד כמאבטח.

4.         נדרשתי לטיעוני הצדדים, הודעת הערר והחלטת בית משפט קמא - ועוד נדרשתי להסברי ב"כ המשיבה הנוגעים לפעולת החקירה שהביאה את בית משפט קמא להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 25.1.2018 (פעולה 1 ב - במ/1).

            הגעתי לכלל מסקנה מכל אלה כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא בקביעת ימי המעצר כפי שקבע, וזאת לצורך קידומה של החקירה באופן סביר, כאשר פעולה 1 ב - במ/1 אכן מחייבת את הותרתו של העורר במעצר, וזאת על מנת לאיין חשש לשיבוש הליכי חקירה.

5.         קביעתו של בית משפט קמא בדבר הארכת מעצרו של העורר עד יום 25.1.2018, הינה מידתית, ויש בה כדי לאפשר ליחידה החוקרת למצות את חקירתה.

6.         נוכח כל האמור, הערר נדחה.

3