1

נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד אבו עמאר

ב"כ המשיבה רפ"ק איליה דביירין

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום (כבוד השופט הבכיר ח' נחמיאס), בה הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום א', 02.11.2014.

ב"כ העורר טען כי לא היה כל מקום להאריך את מעצרו שכן מדובר בעבירת רכוש, אשר בוצעה לפני מספר חודשים, היא אינה מקימה עילת מעצר ואף קיימת חולשה בראיות.

עוד נטען כי אין כל מקום להמשך החזקתו של העורר במעצר וניתן היה לבחון חלופה, כאשר העורר יתייצב לכל פעולה שתידרש.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, שמעתי טיעוני הצדדים, סבורני שדין הערר להידחות.

על פני הדברים, קיים חשד סביר וקיימות פעולות חקירה שיש להשלים כשהעורר נמצא במעצר, בשים לב למהות החשדות. אציין, כי אכן מדובר בעבירת רכוש אך על פי עדות המתלוננת, המדובר בעבירה שבוצעה בתחכום ובצוותא חדא ומכאן מקימה עילת מעצר.

באשר לטענת השיהוי, הרי החשד כלפי המשיב התעורר לאחר קבלת תוצאות בדיקת ט"א שהתקבלו רק ב 29.09.2014 ואז הוכרז העורר "דרוש לחקירה".

אין ספק שהמשטרה יכלה לעשות פעולות נמרצות יותר אך לא נראה לי שבמקרה זה בהתחשב במהות החשדות, ובתקופה שחלפה יש באותו שיהוי כדי להצדיק שחרורו של העורר.

2

עם זאת, בשים לב למהות הפעולות והיקפן שאיננו רב, הרי בתוך תקופת הארכה שניתנה על המשטרה לסיים את החקירה ולהביא את התיק לעיון התביעות על מנת שתשקול את מצב הראיות בתיק ובכל מקרה לא יהיה מקום לבקש הארכה נוספת, שכן יש למצות את החקירה באופן נמרץ עד למועד זה.