1

נוכחים:

בשם העורר עו"ד עיסאם טנוס

בשם המשיבה רס"מ מוטי חליבה

העורר באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העורר חשוד בביצוע עבירה של תקיפה סתם כנגד בת זוגו.

2

הוא נעצר לראשונה ביום 24.9.15, והיום הוגשה בקשה להארכת מעצרו פעם נוספת לשם השלמת פעולות חקירה אשר לא בוצעו, ככל הנטען לפי האמור בדו"ח הסודי מ/1 שהוגש באותו היום לשופט השלום. בינתיים, מצאתי בתיק כי ב"כ המשיבה הכין סיכום תיק חקירה, אשר יש להעבירו לתביעות. אמנם קיימות מספר פעולות חקירה, אולם פעולות אלה אינן נתפסות בעיני כפעולות הדורשות את מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בכך, חולק אנוכי על קביעותיו של בית המשפט קמא.

נכון אמנם כי החשד עדיין תלוי ועומד כנגד העורר, אולם לא ראיתי כל פעולת חקירה מן הפעולות הנ"ל שאינה יכולה להתבצע כאשר החשוד אינו נתון במעצר.

כידוע, סעיף 13[א][3] לחוק המעצרים קובע כי בית המשפט יצווה על מעצרו של אדם, בין היתר כאשר שוכנע, מנימוקים מיוחדים שירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם, אלא שהחשוד נתון במעצר. פסקה 13 [ב] קובעת כי שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף [א] אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה שפגיעתם בחירותו של החשוד תהא פחותה.

סבורני, כי במקרה שלפנינו, לאור פעולות החקירה שבוצעו עד כה, לאור המסקנות העולות מפעולות אלה ועובדות אשר פורטו בדברי העדים שנחקרו עד כה, אין כל טעם להמשיך ולהחזיק את העורר במעצר רק על מנת לנקוט את הפעולות הנוספות.

העורר מואשם בביצוע של עבירת אלימות, אשר אין להקל בה ראש, ברם, אין לראותה כאלימות מן המדרג הגבוה. אין בה כדי להצביע על מסוכנות אשר לא ניתן להפיגה, ובהתאם סבורני כי שחרור בערובה תוך קביעת תנאים, יהיה בה די הן כדי להפיג את המסוכנות הטמונה בו והן כדי להלום את צרכי החקירה.

בנסיבות אלה, אני מחליט לקבל את הערר, להורות על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

א.        העורר יפקיד סך של 3,000 ₪ במזומן.

ב.         העורר יחתום על התחייבות עצמית על סך של 40,000 ₪ וכן ימציא ערב צד ג' אשר יחתום על התחייבות עצמית של 20,000 ₪ להבטחת קיום תנאי השחרור.

ג.         העורר ישוחרר ובלבד שיצא עם אחיו א ח לב וישהה בביתו בפיקוחו של א עד ליום 2.10.15 ולא יצא מהבית אלא אם ידרש להגיע לחקירה. היציאה כאמור תהא בלווית אחיו. לנוחות המשטרה - פלאפון המשמורן.

3

ד.         נאסר על העורר ליצור כל קשר עם מי מעדי התביעה, כולל אימו, אחיותיו וגיסיו שנכחו בזירה. גם עם א ואשתו לא ישוחח בענייני האירועים נשוא תיק זה, וזאת עד ליום 2.10.15. כמו כן נאסר על העורר ליצור כל קשר עם המתלוננת/אשתו זאת למשך 14 יום ו/או להתקרב לביתו מרחק של 100 מטר משך 14 יום.

ה.        יפר העורר תנאי מתנאי החלטתי זו, יעצר לאלתר ויובא בפני שופט.

ניתנה והודעה היום י"ד תשרי תשע"ו, 27/09/2015 במעמד הנוכחים.

מירב