1

נוכחים:

ב"כ יוסף גנגינה, ליזי גנגינה וגבריאל יפרח עו"ד אלי כהן וגד זילברשלג

ב"כ משה בן ישי עו"ד אילן אזולאי

ב"כ המשיבה פקד אריה רזניק, רס"מ עופר תכלת

גבריאל יפרח וליזי גנגינה הובאו על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפני ארבעה עררים על החלטות של כב' השופט מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון, אשר בכולן הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 26.2.15 בשעה 14:00.

מדובר בפרשה אחת, כאשר לכל אחד מהעוררים תפקיד אחר בפרשה. לגבי יוסף גנגינה, נאמר כי הוא החשוד העיקרי בפרשה, או - כפי שצוין בהחלטת בית משפט קמא, הוא הרוח החיה ועומד מאחורי רוב העבירות המיוחסות גם לחשודים הנוספים. לגבי יוסף גנגינה, מדובר בחשדות לביצוע עבירות של איסור הלבנת הון, שימוש במרמה לפי פקודת מס הכנסה, עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה, קיום משרד ללא רישיון לפי חוק החוקרים הפרטיים, הוצאת חשבוניות מס בניגוד לחוק מע"מ, כריה שלא כדין לפי פקודת המכרות, ושלל עבירות לפי חוק העונשין ובהן איומים, הדחה בחקירה, הטרדת עד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד.

2

בעניין חשוד זה טען בא כוחו כי למעשה לא הוטחו בו החשדות, ולא ניתנה לו אפשרות למסור גרסה. עוד נטען, כי הארכת מעצר ראשונה לפרק זמן כה ארוך אינה מידתית, וכאשר הוטלה על בית המשפט חובה לפקח על התקדמות החקירה, הכוונה היא שיש לפקח בפרקי זמן של שלושה ארבעה ימים ולא בפרק זמן של עשרה ימים, שלא מהווה פיקוח כלל.

בעניין ליזי גנגינה, העבירות שמיוחסות לה הן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, עבירה לפי חוק החוקרים הפרטיים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

לגבי עוררת זו, טען סנגורה כי מדובר במי שנטולת עבר פלילי כלשהו, אם ל - 4 ילדים ולוקה במחלת קרוהן. מחלה זו גורמת לה סבל רב, היא נותחה פעמיים בשנה האחרונה, ויש להתחשב בכך.

עוד צוין כי היא נלקחה לבית המשפט בטרם מסרה גרסה, כאשר לראשונה נגבתה הודעתה בטרם הספיקה להתייעץ, ועל כן שמרה על זכות שתיקה, ולאחר מכן - כאשר התייעצה עם עו"ד ורצתה למסור גרסה, נלקחה לבית המשפט מבלי שניתנה לה האפשרות למסור גרסתה.

עוד נטען כי יש להבחין בינה לבין החשוד העיקרי, ולקצר את משך מעצרה בצורה משמעותית, ולשחררה מייד לאחר שתיגבה גרסתה.

לגבי גבריאל יפרח - הוא חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

סנגורו מציין כי חרף העובדה שחלקו בפרשה קטן באופן משמעותי מחלקם של אחרים, בית משפט קמא לא ערך הבחנה בינו לבינם, והאריך את מעצרו לאותו פרק זמן כשל העבריין העיקרי. עוד צוין כי הוא ניהל עסק לגיטימי, ואין לו כל קשר לעבירות שיתכן וקשורות בבעלות באותו עסק, טרום זמנו.

לגבי משה בן ישי - עורר זה חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, וסחיטה באיומים. נטען לגביו כי מדובר במי שהיה סגן ניצב במשטרה בדימוס, ושירת במשטרה במשך 30 שנה. כאשר מדובר במי שעברו נורמטיבי, היה מקום להבחין בינו לבין האחרים, גם בשל עובדות אלה וגם בשל חלקו בפרשה, שקטן מחלקם של האחרים. נטען כי היה מקום לשקול מידית חלופת מעצר טובה שהציע, בדמות בנו שיוכל לפקח עליו, שהוא איש ימ"ר.

3

כל הסנגורים טענו יחדיו כי לא בוצעה אבחנה בין החשודים וכי לא נבחנה חלופת מעצר, כנדרש על פי החוק.

זוהי הארכת מעצר ראשונה של כל החשודים. בית משפט קמא עיין בחומר החקירה, כפי שעשיתי אף אני. בדין הגיע למסקנה כי קיים בסיס לחשד כלפי כל אחד מהעוררים. כמו כן צדק כי מדובר בפרשה מרובת פרטים, מרובת מעורבים, שהחשש לשיבוש בה הוא גבוה מכל הסיבות האמורות.

אשר לטענה בדבר העדר אבחנה בין החשודים למרות חלקיהם השונים בפרשה, חשוב לציין כי הגם שיש הבחנה בין החשודים, וחלקיהם שונים, הרי שיש שלב ראשוני שבו יש הצדקה - נוכח חשש ממשי לשיבוש, כפי שקיים במקרה זה, וכפי שציין בית משפט קמא - להורות על מעצר שהוא שווה לגבי כולם. בית משפט קמא שקל את העניין הזה, והגיע למסקנה כי לעת הזו, בהארכת מעצר ראשונה, מדובר בפרק זמן שהוא נכון לגבי כל החשודים, חרף חלקיהם השונים. כאשר קיים חשש ממשי לשיבוש, אין חובה לבחון חלופת מעצר קונקרטית, אלא יש חובה לבחון באופן כללי האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ובמקרה דנן ציין בית משפט קמא כי נוכח החשש משיבוש לא ניתן בשלב זה להסתפק עדיין בחלופה.

לגבי יוסף גנגינה - ציין בית המשפט כי יש לו עבר פלילי מכביד, החלק שלו בפרשה הוא הגדול מכולם, יש בעניינו ריבוי פעולות שהן סבוכות ושזורות זו בזו. בית משפט סבר כי יש מקום לפקח על החקירה, אך יש גם מקום לאפשר לגוף החוקר לחקור באין מפריע, במשך תקופה מסוימת, ללא צורך לסור לבית המשפט בכל כמה ימים. לגבי יוסף גנגינה, אני סבורה כי צדק בית משפט קמא, והיה מקום אכן להורות על הארכת מעצר כפי שהורה.

לגבי גבריאל יפרח - גם לגביו ציין בית המשפט את החשש משיבוש, את עוצמת החשדות הקיימים, ואת הצורך לבצע פעולות מסוימות בעודו במעצר, בשל החשש משיבוש. אף שמדובר באדם שנעדר עבר פלילי, נראה לי כי גם בעניינו הארכת המעצר הראשונה, שמטרתה לאפשר השגת תשתית ברורה ומוצקה (ככל שתושג), היא מידתית ואיני מוצאת להתערב בה. איני סבורה, כטענת הסנגור, כי בית המשפט ראה שיש קלסרים מרובים, ולכן שכח את חובתו להבחין בין החשודים. נראה לי כי בשלב ראשון זה מוצדקת הארכה זו גם לגבי מי שחלקו קטן יותר.

4

לגבי משה בן ישי - גם כאן התייחס בית המשפט לטענות כי מדובר במי שהיה איש חוק, ואף חיווה דעתו בעניין זה, ואיני מוצאת לחזור על הדברים. גם במקרה דנן התייחס בית המשפט לפעולות שיש לבצע בנוגע לעורר זה והגיע למסקנה כי יש צורך בפרק הזמן הראשוני, וזאת על מנת לפקח על התקדמות החקירה. גם בעניינו איני מוצאת כי טעה בית משפט לגבי הארכת המעצר.

לגבי ליזי גנגינה: גם בעניינה התייחס בית המשפט להיותה אם והתייחס גם למחלתה. צוין כי נוכח החשש משיבוש, והעובדה שהעוררת שמרה על זכות שתיקה, יש צורך בביצוע כל אותן פעולות שחשופות לשיבוש ולשם כך נחוצה הארכת המעצר שנקבעה. עיינתי בהודעותיה של העוררת, והסיטואציה שנוצרה שבגינה לא נגבתה ממנה הודעה נוספת לאחר שעו"ד זילברשלג שוחח עמה, אינה פשוטה כפי שהציגה הסנגור. לאחר שהתייעצה עם עו"ד אזולאי בטלפון, ושמרה על זכות שתיקה, הגיע עו"ד זילברשלג למשטרה וכאשר הוצע לה להיפגש עמו, סירבה לעשות כן ואמרה שאינה מכירה אלא את עו"ד אזולאי. לאחר מכן נגבתה ממנה הודעה נוספת. הסנגור מציין היום כי בשלב מאוחר יותר עו"ד אזולאי אמר לעוררת כי עו"ד זילברשלג מייצג אותה אף הוא, וכי עליה לשוחח עמו, אלא שלאחר שיחה זו לא נגבתה עדות נוספת. איני מוצאת כי יש בכך כדי לפגום בהליכים שקרו, ומן הסתם - המשטרה תגבה ממנה הודעה בהקדם האפשרי, נוכח האמירה כי בכוונתה לשתף פעולה.

לגבי עוררת זו, אני סבורה כי אף שנחוצים הימים שנקצבו לצורך התקדמות החקירה בעניינה, הרי שיש מקום לתת משקל נוסף למצבה הרפואי. מתברר, כי היא אינה זוכה לטיפול בעקבות מחלת הקרוהן, ועל כן מצבה הפיסי קשה. בהתחשב בדברים אלה, אני סבורה שהפיקוח לגבי התקדמות החקירה בעניינה צריך להיות הדוק יותר, כדי לתת ביטוי לאיזון הנדרש נוכח מצבה הרפואי.

לפיכך, לגבי ליזי גנגינה המעצר יוארך עד ליום 24.2.15 בשעה 14:00. אני מורה לשב"ס לבדוק פעם נוספת את צרכיה עקב המחלה בה היא לוקה, על מנת לוודא שתקבל את הטיפול הנדרש.

דבר מהאמור לעיל אינו מגביל, כמובן, את אפשרות המשטרה לשחרר במועד מוקדם יותר מי מהחשודים, אם יחשבו שיש לכך מקום, ואף אינו מגביל את אפשרות הבקשה של הארכה נוספת, לגבי מי שהמשטרה תסבור שיש בכך צורך.

5

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ה, 19/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי גלית חיאק