1

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובה לתגובה, אינני מוצא לנכון להיעתר לבקשה.

ספק רב, ולמעלה מכך, אם ניתן לתת במסגרת פקודת הביזיון, צו לשחרור חשוד שלגביו חל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

מכל מקום, על פי הסברי המשיבה, הנתמכים עובדתית גם על ידי ב"כ המבקש, בפרק הזמן שבין מתן החלטתי לשחרור ולעיכוב ביצוע ועד השעה 17:00, בה אמור היה ב"כ המשיבה להודיע אם תוגש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון, בוצעו פעולות על ידי הרשויות השלטוניות המוסמכות, כולל היועמ"ש לאזור איו"ש והתביעה הצבאית ובעקבותיהן, המבקש הובא בעודו עצור על פי החלטת בית משפט זה, להארכת מעצר בפני בית המשפט הצבאי.

יוזכר כי החלטת בית המשפט זה לשחרר את המבקש, לא דנה לגוף העניין בקיום ראיות לחשד סביר או בעילת המעצר, אלא רק בשאלת הסמכות.

המבקש הוא תושב האזור וחלים עליו תחיקת הביטחון והדין הפלילי החל באזור, והוא כפוף לשיפוטם של בתי המשפט הצבאיים.

ככל שקיימת טענה למעצר בלתי חוקי, על המבקש להעלות טענה זו בפני בית המשפט הצבאי.

בית משפט זה, גמר את מלאכתו בהחלטה שנתן אתמול.

המזכירות תודיע לצדדים.

2

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ו, 22 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.