1

נוכחים:

ב"כ העוררת - עו"ד רונית ורצברגר

ב"כ המשיב - עו"ד אבי חימי

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ (כב' השופטת קמיר וייס) בתיק מ"י 33070-01-15 מיום 17.1.15, במסגרתה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים.

עסקינן במי שנעצר ביום 16.1.15 בחשד לביצוע עבירה של סחיטה באיומים, כאשר אותם איומים הושמעו באוזניי ובנוסף עיינתי בתיק החקירה.

בימ"ש קמא קבע קיומו של חשד סביר ואף למעלה מכך - שכן המשיב הודה במיוחס לו.

בימ"ש קמא ציין עוד כי מדובר במשיב נטול עבר פלילי, ולמרות שקיימת עילה למעצר החשוד (מסוכנות וכן חשש לשיבוש) הרי שסבר בימ"ש קמא כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של החלופה שהוצגה.

בהקשר זה ייאמר כי החלופה שהוצגה כוללת שהייה בתנאי "מעצר בית" מלא בבית חמותו של המשיב, כאשר על המשיב תפקח הגב' שלומוביץ אשר שירתה כ - 30 שנה במשטרה, והינה חברת משפחה.

ב"כ המשטרה סבורה ששגה בימ"ש קמא משהורה על שחרורו של המשיב, שכן מדובר באיומים חמורים ביותר תוך שימוש בדמויות מוכרות מעולם ארגוני הפשע. עוד סבורה היא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר כפי שהורה בימ"ש קמא באשר אין מדובר בדמויות סמכות ובעיקר על רקע האיומים המהווים הסלמה בפעילות המשיב.

שמעתי את טיעוניו של הסנגור אשר טוען בצדק כי בימ"ש קמא בחן את כל הנתונים בהתאם למצוות המחוקק.

2

ואכן, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא.

מדובר אמנם באיומים בעלי גוון חמור ביותר על רקע סכסוך עסקי מתמשך, כאשר המסוכנות עולה מחומר החקירה וכן מתוכן האיומים ועיתוי השמעתם.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמדובר במשיב בן 56, נטול עבר פלילי, כאשר אכן הוצגה חלופה סמכותית תוך שנקבעו ערובות כספיות ממשיות על ידי ביהמ"ש - והכל באופן שיאפשר המשך ניהול החקירה תוך איון המסוכנות וחשש לשיבוש.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ה, 18/01/2015 במעמד הנוכחים.