עמ"י 28744/02/18 – אמיתי פלדמן נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
עמ"י 28744-02-18 פלדמן נ' מדינת ישראל
|
|
13 פברואר 2018 |
1
|
מספר פל"א 68830/2018 |
|
|
|
לפני כבוד השופט אריאל ואגו |
|
|
העורר |
אמיתי פלדמן
|
||
נגד
|
|||
המשיבה |
מדינת ישראל
|
||
נוכחים:
העורר וב"כ עו"ד טל ארד
ב"כ המשיבה רפ"ק ענתי דמרי והחוקר מר גל שמש
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
הערר מופנה כלפי החלטת בית המשפט השלום (כב' השופט י' ליבדרו), שניתנה היום, 13.2.18, ולפיה הוארך מעצרו החקירתי של העורר עד 15.2.18, שעה 13:00 לשם קידום חקירה בחשד של שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, וסחר בהם.
בית המשפט קבע כי החומר החקירה מבסס חשד סביר די הצורך לשלב זה, ועיין בדוח סודי שפירט פעולות החקירה לביצוע. כמו כן, נקבע שמתקיימות עילות מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש החקירה.
2
נדחו טענות ההגנה על כי יש חולשה בראיות, וכי מדובר במי שנעדר עבר פלילי ושיש מקום לשחרור העורר כבר בשלב זה לחלופה שהוצעה.
עם זאת, לא אושרו מלוא ימי המעצר שהתבקשו, ולצורך פיקוח אחרי התקדמות החקירה אושרו רק שלושה ימים כאמור. בית המשפט כיוון גם את היחידה החוקרת לפעולות בדוח שנחזה כי יש לבצע בטווח קרוב.
בא כוח העורר, עו"ד ארד, טוען כי אחד הנחקרים, שסיבך העורר בגרסה ראשונית שמסר לשוטרים, כאשר נעצר, חזר בו וטען שהפליל את העורר, ללא הצדקה. בכך הוא רואה חולשה בתשתית הראיות לחשד סביר. עוד טוען, בא כוח העורר כי הראיות הממשיות והפיזיות שקיימות, כמות סם מסוג חשיש וגראס - 22 גרם שנתפסו אצל העורר, לצד משקל אלקטרוני וסכום כסף במזומן של כ - 2,000 ₪, אין די בהם בפני עצמם לבסס חשד סביר כזה שיצדיק מעצר וכי לכל היותר, מדובר בתפיסת חומר שיכול לשמש את העורר עצמו, ולא מעבר לכך.
עיון בחומר החקירה שנאסף מצביע על ביסוס חשד סביר ברמה מספקת לשלב זה, והמסבכת העורר בעבירות שמעבר לנושא השימוש העצמי. אף שהאחר חזר בו בשלב מסוים, הרי, הגרסה הראשונית שמסר בתשאול לאחר מעצרו בעייתית, מהיבט העורר, וכן - לצד הממצאים בשטח שנתפסו, גם בחקירתו שלו, העורר סיבך עצמו בתחום הסם מעבר להחזקה של חומר לשימוש עצמי, אם כי, לא במישור הספציפי של מה שייחס לו אותו אחר.
לא ארחיב בכך כדי לא לחשוף פרטים שבשלב זה צריכים להישאר בתיק החקירה בלבד.
די לומר, שהחלטת בית המשפט במישור סבירות החשד והנתונים לביסוסו, איתנה. המעצר החקירתי נדרש בשלב זה גם משיקולים של חשש לשיבוש וקיומן של פעולות שיש לבצע בעוד העורר עצור.
מאחר שתקופת המעצר נקצבה עד מחרתיים, אין היא בלתי סבירה. ככל שפעולות החקירה שבית המשפט נקב בהן בהחלטתו יבוצעו עוד היום או מחר בבוקר, בוודאי אין מניעה שתוגש בקשת המשך כבר מחר או שאולי היחידה החוקרת תגיע למסקנה שניתן לשחרר העורר בתנאים כאלה ואחרים, ברם, מהיבט ההחלטה כפי שניתנה בביהמ"ש קמא - אין בה טעות ואין מקום להתערבות בה.
מנימוקים אלה, הערר נדחה.
3
ניתנה והודעה היום כ"ח שבט תשע"ח, 13/02/2018 במעמד הנוכחים.
|
אריאל ואגו, שופט |
