1

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד אלכס וייסבורד

ב"כ המשיב - עו"ד קרין בן עמי מטעם הסנגוריה הציבורית

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש קמא (בימ"ש שלום בפתח תקווה), אשר הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית לילי בבית משפחת קרוביו באשדוד, הרחקה מהעיר נתניה וכן בכפוף למתן ערבויות כפי שנקבעו בהחלטה.

בנימוקי החלטתו קבע בימ"ש קמא כי מדובר בחשד לאיומים בסכין, כאשר גרסת המתלוננת היא הראיה היחידה והמשיב מכחיש לחלוטין את הדברים. עוד קובע ביהמ"ש קמא כי עד שנכח במקום תומך בגרסת המשיב וכי אנשים אחרים שהיו במקום לא נחקרו ואף לא נתפסו המצלמות.

2

לטענת המבקשת שגה בימ"ש קמא בהחלטתו שכן בתיק זה הוגשה הצהרת תובע לאחר שאף הוחלט על הגשה בהליך תכוף לאור מסוכנותו של המשיב. עוד טוענת המבקשת כי שגה בימ"ש קמא כשקבע שעד נוסף תומך בגרסת המשיב וכי לא נחקרו אנשים נוספים שהיו במקום ולא נתפסו מצלמות, שכן, זהות אותם אנשים אינה ידועה והמצלמות לא הקליטו דבר, כפי שעולה ממזכר שצורף לתיק החקירה.

כמו כן טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא עת התעלם מהיותו של העורר בעל עבר פלילי הכולל מספר הרשעות קודמות לרבות בעבירות איומים ואלימות ובכלל זאת אלימות כלפי בת זוג.

המבקשת אף טוענת, כי קיימת אינדיקציה לכך שהמשיב סובל מבעיית התמכרות להימורים וכן מבעיית התמכרות לאלכוהול.

סופו של דבר הוא, כי לטענת המבקשת קיימת עילת מסוכנות של ממש וכי יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד ליום 7.8.2016, מועד בו יוגש כתב האישום כפי שרשום בהצהרת התובע.

ב"כ המשיב סומכת ידה על החלטת בימ"ש קמא ומדגישה כי לגרסת המתלוננת אין תימוכין, הסכין לא נתפסה ואף לא ברור מדוע לא בוצעו פעולות חקירה שהיה מקום לבצען לרבות עימות בין המתלוננת לבין המשיב.

ב"כ המשיבה אף מדגישה כי התלונה הוגשה באיחור של יומיים, דבר המצביע על כך שהן המתלוננת עצמה והן המבקשת, אינן סבורות שאכן קיימת עילת מסוכנות כפי שנטען על ידי המבקשת. היא אף מוסיפה כי ניתן היה לאתר את החשוד בביתו, מדובר במי שיש לו עבודה מסודרת וכי אין כל ראייה לכך כי המשיב סובל מבעיית התמכרות להימורים או לאלכוהול כאשר יש לזכור כי אף המתלוננת שהתה באותו פאב בו נמצא המשיב.

עיינתי בחומר שהוגש לעיוני במהלך הדיון לרבות הצהרת התובע והעדויות השונות המצויות בתיק.

אכן, נראה כי מדובר בעיקרו של דבר ב"גרסה מול גרסה" ואולם בשלב זה שבו הוגשה הצהרת התובע ולאור מסוכנותו של המשיב כפי שעולה מהחשד המיוחס לו וכן מעברו הפלילי הכולל עבירות איומים ואלימות, הרי הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי הבחינה היא לכאורית בלבד, ורק כאשר מדובר במצב שבו ניתן למצוא באופן מובהק דרך פוגענית פחות באמצעותה ניתן להסיק את מטרות המעצר, יש לשחרר את החשוד לחלופת מעצר.

איני סבור כי במקרה זה מדובר במקרה מובהק מהסוג האמור.

3

אוסיף, כי עיינתי בעדותו של אותו עד נוסף ולא מצאתי כפי שקבע בימ"ש קמא שהוא תומך בגרסת החשוד אלא נראה כי הוא דווקא תומך בכמה נקודות בגרסת המתלוננת וזאת בכל הנוגע לסכין שבה לפי החשד עשה המשיב שימוש.

כמו כן אני נותן דעתי לדברים שנמסרו על ידי ב"כ המבקשת כי לא ניתן לבצע פעולות חקירה נוספות הן בכל הנוגע לחקירת אנשים נוספים שהיו במקום והן בכל הנוגע למצלמות שהיו במקום כפי שאף עולה מהתזכיר המצוי בתיק. לכך יש להוסיף כי בתיק זה ניתנה הצהרת תובע בדבר כוונה להגשת כתב אישום המפרטת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב.

לאור זאת נימוקיו של בית משפט קמא הנוגעים לאי מיצוי הליכי החקירה אינם יכולים לשמש סיבה מספקת לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר כפי שקבע, מה גם שעל פני הדברים מדובר בחלופת מעצר הנותנת מענה חלקי בלבד למסוכנותו של המשיב.

לאור האמור, אני מקבל את הערר וקובע כי המשיב יישאר במעצר עד ליום 7.8.2016 שעה 13:00 מועד בו לפי הצהרת התובע יוגש כתב האישום.

בהתאם לבקשת המשיב שב"ס יאפשרו למשיב לעיין ברשימת אנשי הקשר במכשיר הפלאפון הסלולרי שלו אשר נמצא בפיקדון, כאשר העיון האמור ייעשה בנוכחות איש שב"ס.

המשיב רשאי לבצע 3 שיחות טלפון על חשבון שב"ס.

שב"ס מתבקש לתת למשיב את הציוד הדרוש לו בהתאם לנהלי שב"ס ("סל סדקית").

ניתנה והודעה היום א' אב תשע"ו, 05/08/2016 במעמד הנוכחים.

0