עמ"ת 70573-09-25

זהו ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כבוד השופט ח' סבאג) במ"ת 44051-01-25 מיום 17.09.2025, בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

1. כתב האישום בעניינו של העורר מייחס לו 23 אישומים הכוללים עבירות רבות, מרביתן בעלות אופי כלכלי, ביניהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; שימוש במסמך מזויף; קבלת דבר במרמה; איסור הלבנת הון; סחיטה באיומים; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס; ועוד. בתמצית, כעולה מכתב האישום, העורר שיווק מגרשי מקרקעין תוך שהתחזה לבעלים של המגרשים, לרבות תוך הצגת מסמכי בעלות מזויפים. בכך, ביצע העורר מעשי מרמה בקורבנות רבים וגזל את מיטב כספם, כאשר בחלק מהמקרים אף איים על הקורבנות ובני משפחתם.

2. ביום 06.03.2025 הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, כך שהדיון בבית משפט קמא התמקד בשאלת חלופת המעצר בעניינו. בתסקיר שירות המבחן מיום 01.04.2025 צוין כי העורר "מרוכז וממוקד בהשגת צרכיו האישיים [...] ומתקשה בעריכת התבוננות מעמיקה וגילוי אמפתיה אמתית כלפי נפגעי העבירות לכאורה [...] מתנהל מתוך מוקד שליטה חיצוני ומונע מתוך מניעים תועלתניים [...] בבסיס מאפייני אישיותו ובבסיס התנהלותו קיימים אלמנטים בתחום המרמה והזיוף [...] פרמטרים אלו מצביעים על סיכון להישנות ביצוע עבירות על ידו". בתמצית, בתסקיר זה ובתסקיר נוסף שהוגש בעניינו של העורר במעלה הדרך, נבחנו חלופות מעצר לגביהן נקבע כי אין בהן כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו, הן נוכח מאפייניו, הן נוכח היעדר התאמתן של החלופות, בהיעדר המלצת שירות המבחן. ביום 21.04.2025 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3. בהחלטת בית משפט קמא מיום 17.09.2025, נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו, שעניינה בעתירתו להשתחרר לחלופת מעצר במרכז 'בית חם' המיועד לגמילה ושיקום. הבקשה נדחתה בין היתר בהתבסס על תסקיר שירות המבחן מיום 16.09.2025 אשר לא בא בהמלצה על חלופת המעצר, בהיותה חלופת מעצר פרטית שנועדה לטפל בהתמכרויות; המפוקחת באופן טכנולוגי בלבד; ונוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר. בהחלטה נקבע, כי נוכח ריבוי המעשים, רמת האיומים שהופנו על-ידי העורר כלפי אחד הרוכשים, והאפשרות שיחזור על המעשים גם במהלך השהייה בחלופת המעצר - אין די בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. הודגש, כי אין בכך כדי לשלול אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר בעתיד, ככל שתימצא חלופה ראויה אחרת.

4. בערר ובדיון שנערך לפניי היום, 30.09.2025, חזר העורר בעיקרו של דבר על טענותיו כפי שנשמעו בפני בית משפט קמא. כן טען כי בית המשפט התעלם ממקרים רבים בהם הוכר 'בית חם' פרטי כחלופת מעצר; וכי העורר "נענש" על כך שאינו זקוק לטיפול בהתמכרויות. כן נטען כי בית המשפט התעלם מנסיבותיו האישיות של העורר, לרבות עברו הפלילי הנקי, קשייו במעצר והיותו אב לילדים קטנים. המשיבה סמכה ידיה על החלטת בית משפט קמא, תוך שטענה כי מרביתו של העיכוב בתיק העיקרי רובץ לפתחו של העורר.

5. אומר כבר עתה, כי לא מצאתי כל טעם להתערבות בהחלטתו המפורטת והמנומקת של בית משפט קמא, כך שדין הערר - להידחות.

6. העבירות בהן מואשם העורר הן עבירות חמורות ומתוחכמות, המלמדות על תכנית עבריינית שהושקע זמן רב בתכנונה, והדורשת מיומנות מקצועית רבה במימושה. על-אף חומרת העבירות ולמרות המסוכנות הרבה הנשקפת ממעשיו של העורר, בית משפט קמא הורה על הגשת תסקיר מעצר לבחינת בקשתו לשחרור לחלופת מעצר. ברם, בסופו של הליך הבדיקה, כאמור, שירות המבחן לא המליץ על שחרור העורר, הן נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, הן נוכח היעדר התאמת החלופה שהוצעה. במכלול נסיבות העניין, אין כל פגם במסקנתו של בית המשפט כי אין מנוס מלהותיר את העורר במעצר. בנסיבות אלו, לא מצאתי כל טעם מבורר להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא; ואין לי אלא לאמץ קביעותיו.

7. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ו (30 ספטמבר 2025).