עמ"ת 6399-01-26

1.  בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.12.2025 (מ"ת 34201-09-23, השופט א' פרסקי). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאשר הוספה של שני מפקחים נוספים למערך הפיקוח האנושי הנלווה למעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני.

2.  ביום 14.9.2023 הוגש נגד העורר ומספר נאשמים נוספים כתב אישום לבית המשפט המחוזי שנסב על עבירות נשק (ת"פ 34115-09-23). המשך הדברים יעסוק בעורר בלבד. בתמצית הנדרשת כאן ייאמר כי בעיקרו של דבר כתב האישום מייחס לעורר עבירות של סחר בנשק מול סוכן משטרתי, וכן עבירות של נשיאת נשק ותחמושת וירי מנשק חם.

3.  ביום 5.9.2023 נעצר העורר ומעצרו הוארך מעת לעת. בצדו של כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. המדינה טענה כי יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום, וכן כי קמות בעניינו עילת מעצר של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ועילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק זה, בשל ביצוע עבירות ביטחון.

4.  ביום 12.10.2023, בתום דיון שבמהלכו הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

5.  עד עתה הוארך מעצרו של העורר על-ידי בית משפט זה מספר פעמים. ביום 21.5.2025 התקיים דיון בהארכת המעצר החמישית של העורר, שבו טען בא-כוחו כי ההליכים בתיק זה מתארכים יתר על המידה בשל התנהלות המדינה, ובכלל זה נוכח קשיים הנוגעים להתנהלותו של הסוכן המשטרתי. בו ביום האריך בית משפט זה את מעצרו של העורר, ולצד זאת קבע כי הטענות בדבר התארכות ההליכים אינן נטולות בסיס ועל כן קיבל את בקשתו של העורר ששירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו (המ"ע 38414-05-25, השופט ד' מינץ).

6. ביום 15.7.2025 הוגש התסקיר האמור מטעם שירות המבחן, בו נכתב כי קיים סיכון להמשך מעורבותו של העורר בעבריינות. שירות המבחן העריך כי המפקחים שהוצעו –  אביו ואשתו של העורר – מבינים את דרישות הפיקוח, אך עשויים להתקשות לשמש כגורמי סמכות עבורו. על כן, באותה העת נמנע שירות המבחן מלהמליץ על החלופה שהוצעה.

7.  בהמשך לכך התקיימו דיונים נוספים בבית המשפט המחוזי ואף הוגשו תסקירים משלימים. בסופו של דבר, ביום 22.10.2025 הורה בית המשפט המחוזי על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, בפיקוח אחיו, בן דודו ואחת משכנותיו (שלימים הוחלפה באחותו של העורר). זאת, בעקבות המלצותיו החיוביות של שירות המבחן והתרשמותו של בית המשפט המחוזי מהמפקחים.

8.  מקורו של ההליך שבפני בבקשה עדכנית שהגיש העורר ביום 30.11.2025 להוספתם של אשתו ואביו כמפקחים (להלן: המפקחים המוצעים). ביום 5.12.2025 המדינה הגישה את התנגדותה להצעה, וביום 15.12.2025 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה. באת-כוח המדינה שבה על טענותיה כפי שהובאו בתגובה, ואילו בא-כוח העורר טען כי חלף זמן מאז הגשת התסקיר שבחן את המפקחים המוצעים וכי מערך הפיקוח הקיים מחזק את יכולתם לפקח עליו. בא-כוח העורר הוסיף כי בנסיבות אלה ראוי שבית המשפט המחוזי יבחן את המפקחים המוצעים ויתרשם מהם. בסופו של הדיון דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של העורר.

9.  הערר שבפני, שהוגש ביום 4.1.2026, מכוון כנגד החלטה זו. העורר טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את הבקשה מבלי שבחן את המפקחים המוצעים שהתייצבו בפניו ומבלי שהורה לשירות המבחן לערוך בחינה מחודשת בעניינם. העורר הדגיש כי כבר עתה הוא מצוי תחת מערך פיקוח קפדני וכי המפקחים המוצעים מבינים את משמעותה וחשיבותה של מלאכת הפיקוח.

10. הדיון בערר התקיים בפני ביום 12.1.2026. באת-כוחו של העורר הטעימה כי הוספת המפקחים נדרשת על רקע המחויבויות האישיות של המפקחים הקיימים (בעיקר שעות העבודה של האח ובן הדוד). בהתחשב בכך, ועל-מנת להקל על המפקחים הקיימים, נטען כי יש מקום לאשר את המפקחים המוצעים, שפנויים יותר למשימת הפיקוח. מנגד, באת-כוח המדינה טענה כי דין הערר להידחות.

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש מקום לקבל את הערר באופן חלקי, במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי על-מנת שזה יבחן את המפקחים המוצעים. כל זאת, בשים לב לכך שהעורר מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני ללא הפרות, ובהתחשב בעובדה שהבקשה נובעת מעומסים אישיים המוטלים על המפקחים הקיימים. דומה שחלוקת נטל הפיקוח במקרה זה תיטיב בסופו של דבר גם עם העורר וגם עם האינטרס הציבורי.

12. סוף דבר: הערר מתקבל בחלקו, במובן זה שהדיון בתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יבחן את המפקחים המוצעים (אשתו ואביו של העורר) ויחליט כחכמתו, לרבות בכל הנוגע לערבויות.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ו (18 ינואר 2026).