עמ"ת 59253-07-25

לפניי ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נסר אבו טהה) מיום 4.5.2025 ומיום 1.7.2025, במ"ת 6014-02-25, במסגרתן הורה על מעצרו עד תום ההליכים של העורר.

לאחר ששמעתי בהרחבה את באי-כוח הצדדים, הן לעניין הראיות והן לעניין האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. מאחר ובעיקרו של דבר החלטות בית המשפט קמא מקובלות עלי - אקצר.

לעניין הקביעה כי קיימות הראיות לכאורה, הרי שהיא מבוססת בעיקרה על צילום והקלטה של שיחות שהתקיימו ברכב בו נסעו הנאשמים 3-1. מתמליל השיחות עולה לכאורה כי גם העורר היה מעורב בניסיון שנעשה במהלך הנסיעה למכור שני רימונים שהיו ברכב לנאשם 4. העורר ניהל שיחה בעניין זה עם הנאשם 4, ובמסגרתה דחק בו לרכוש את הרימונים. גם מהדברים שנאמרו בשיחות שנוהלו בינו לבין הנאשמים 2-1 עולה כי היה מעורב בעסקה המתוכננת. בנוסף, קיימת בחומר הראיות הודעת "וואצפ" אשר נשלחה על ידי הנאשמים 2-1 לעורר, זמן קצר לפני עלייתו לרכב, ואשר בה נמצא סמלון ("אימוג'י") של רימון. הודעה זו תומכת במסקנה לפיה מעורבותו של העורר בעסקה איננה אקראית. די באמור כדי ללמד כי יש בסיס ראייתי לכאורי נאות לאישום בקשירת קשר לפשע, וכן בעבירות הנשק הנוגעות לשני הרימונים.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה למפורט באישום הרלוונטי לעורר בכתב האישום, ובשים לב לכך שמדובר בעסקה ביחס לרימוני נפץ, שהוחזקו בידי העורר והנאשמים 1-2, הרי שהמסוכנות הנשקפת מהעורר ברורה, ונתמכת גם בחזקת מסוכנות סטטוטורית. במצב דברים זה, ובשים לב לתסקיר שירות המבחן, שלא בא בהמלצה לשחרור לחלופה שהוצעה, לא ראיתי מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא לפיה, בעת הזו, לא הוצגה חלופה מאיינת מסוכנות, ועל כן יש להורות על מעצר עד תום ההליכים.

לאור זאת, הערר נדחה.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ה (31 יולי 2025).