1

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ח' פס) מיום 31.10.22. בית המשפט קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והפנה את המשיב לשירות המבחן. נקבע דיון המשך לצורך קבלת התסקיר והכרעה בבקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

העורר סבור שיש לשחררו כבר עתה, ללא המתנה לתסקיר. בין טענותיו נטען שמסוכנותו קונקרטית כלפי רעייתו, כי זו התייצבה בבית המשפט וביקשה לחזור בה מתלונתה וכי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת המעצר שהוצעה, שהינה מרוחקת. עוד נטען לקשיי העורר במעצר ולהימשכות ההמתנה לתסקיר. העורר הפנה לפסיקה.

עתירה מעין זו היא בבחינת "ערר ביניים" המוגש טרם סיום מלאכתה של הערכאה הדיונית. ערר מעין זה ניתן להגיש, אך ההידרשות לו (לרבות קיום דיון) מסורה לשיקול דעת בית המשפט ותיעשה במקרים חריגים. לפירוט, הסבר הכלל האמור והפניות לפסיקה ראו החלטות בעמ"ת 20095-11-22 אלפקיר נ' מדינת ישראל (10.11.22) ובעמ"ת 47015-09-22 כהן נ' מדינת ישראל (21.9.22)).

במקרה שלפניי אין לחרוג מכלל זה ולהידרש לערר. אמנם לעורר אין הרשעות בפלילים, אך מיוחסים לו אירועים של תקיפה אלימה של בת זוגו, שכללו אקטים כגון חניקתה עד סף אבדן הכרה, גרירתה באמצעות משיכה בשיער, איומים עליה לרבות לאחר שהתקשרה למשטרה, עימות פיזי עם שוטרים שהגיעו לסייע לה, ובאירוע קודם איום על חייה תוך הצמדת סכין לצווארה. לכך מתווספת מורכבות הנוגעת לסטטוס שהייתה של הרעיה בישראל, שנקבע כי העורר עושה בו לכאורה שימוש כנגדה, והעובדה כי ביקשה לבטל את תלונתה תוך שמסרה כי היא עושה כן מחשש כי תגורש וילדיה יילקחו ממנה.

2

כל אלה אינם מאפשרים לאפיין את המקרה כאחד מאותם חריגים בהם יש להידרש לערר ביניים, על ההחלטה להפנות את העורר לשירות המבחן. המדובר בנתונים המצדיקים בחינה מעמיקה של גורם מקצועי טרם ההכרעה האם ניתן יהיה להתמודד עם עילות המעצר באמצעות תנאים מגבילים. כך גם בשים לב לפרקי הזמן הנדרשים לקבלת תסקירי מעצר.

בנסיבות אלה, לא אוכל להידרש לערר והוא נמחק.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ג, 15 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.