החלטה

1. בפני ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בחדרה [מ"ת 9410-06-24; כב' השופטת ע' פלד] מיום 27.6.24, ולפיה נעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

2. בקצרה ייאמר כי נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע וכן נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקש לשחררו לחלופת מעצר. הוצגה חלופת מעצר הכולל מעצר בית בבית דודתו של העורר, ותחת פיקוח של שלוש מפקחות. בית המשפט דחה את החלופה המוצעת שכן, לקביעתו, מדובר בחלופה שאינה מהווה גורם סמכותי. העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו, תוך שנקבע כי ככל שתוצע חלופה אחרת, ניתן יהיה לשקול אותה. מכאן הערר.

3. בדיון בפני היום חזר ב"כ העורר וטען כי לא היה מקום להתרשמות השלילית מהחלופה המוצעת, וכי מדובר במפקחים ראויים. נטען בנוסף כי ניתן לעבות את מערך הפיקוח, בין אם בהוספת מפקח ובין אם בפיקוח אלקטרוני.

4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הערר להידחות.

5. אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של העורר. למען הסר ספק, אציין כי בתום הדיון נטלתי לעיוני את תיק החקירה, ואני סבור כי אכן בידי המשיבה ראיות טובות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. בנוסף, קמה גם עילת מעצר, המתעצמת נוכח נסיבות ביצוע העבירות וכן בשים לב לעברו התעבורתי המכביד של העורר (הכולל 56 הרשעות, מתוכן 2 הרשעות קודמות בגין נהיגה בזמן פסילה). המדובר על פניו במי שמעשיו אינם בגדר מעידה חד פעמית, אלא במי שחוזר פעם אחר פעם לבצע עבירות המסכנות את המשתמשים בדרך, את שלום הציבור ואת ביטחונו. על אף האמור - כפי שציין בצדק בית המשפט קמא בהחלטתו - הכלל הוא כי בהליכי מעצר בעניינם של נאשמים בעבירות תעבורה - המעצר עד תום ההליכים הינו חריג.