עמ"מ 41790-07-25

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (הנשיא א' לוי) מיום 16.6.2025 במ"מ 40240-05-25, בה אושר צו המעצר המינהלי שניתן על ידי שר הביטחון בפעם השנייה עד ליום 18.11.2025.

בטיעוניו לפנַי טען בא-כוח המערער כי המערער אינו מכחיש את המעשים המיוחסים לו (כגון התחקות אחר אמצעי ודרכי יצירת כלי נשק וחומרי נפץ), אך הללו לטענתו אינם בעלי גוון ביטחוני כי אם פלילי. כמו כן, מאז מעצרו של המערער, התשתית הראייתית לגביו לא השתנתה ולא נלקחה בחשבון העובדה כי ככל שמתארכת תקופת המעצר, העצור עומד ומותרה והסיכוי כי יוציא לפועל כל מחשבותיו הרעות הולך ופוחת. במקרה זה יש גם לקחת בחשבון את תנאי מעצרו של המערער הכלוא יחד עם שפוטים ביטחוניים המוחזקים בתנאים מחפירים. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח מצבו הרפואי המתדרדר בשל כליאתו.

המשיבה השתיתה את טיעוניה על החומר הביטחוני החסוי. באשר למצבו הרפואי של המערער, נטען כי הוא נבדק ומצבו סביר וכי הוא נמצא תחת מעקב שוטף.

בית המשפט המחוזי הסמיך את ממצאיו על החומר הביטחוני החסוי שהומצא לעיונו והגיע לכלל מסקנה כי הסכנה הנשקפת מהמערער קרובה לוודאית ומיידית ומחייבת את מעצרו. לאחר עיון בחומר הסודי, שותף אני להערכה זו. כפי שציינתי היום, מטרת המעצר המינהלי היא מניעתית-סיכולית ולא עונשית (עמ"מ 47591-07-25 פלוני נ' מדינת ישראל (21.7.2025)) ובמקרה זה אינני סבור כי התקופה בה נמצא המערער במעצר תרתיע אותו מלממש את כוונותיו. העובדה שהמערער אינו מכחיש את המעשים אלא נותן להם גוון פלילי-אזרחי ולא ביטחוני מהווה לטעמי אך נחמה פורתא, אם בכלל.

באשר למצבו הרפואי, אין לפנַי אלא בדיקת קצין האסירים מבית מעצרו של המערער ממנה עולה כי הוא מטופל כהלכה. ככל שאכן יש למערער טענות בעניין זה, כפי שהצביעה המשיבה, זכויות שמורות לו באפיק אחר.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ה (21 יולי 2025).