1

#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר 1 - עו"ד אבו סייף

ב"כ העורר 2- ראפת נאשף

ב"כ העורר 3- עו"ד שאפיק דרבאשי

ב"כ המשיבה - רב פקד שרלי הרדן

העוררים הובאו באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטתו של בית משפט בראשל"צ בתיק מ"י 14993-12-15 מיום 9.12.15, לפיה הורה בית המשפט (כב' השופט מזרחי) על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 13.12.15 בשעה 12:00.

2

ביום 7.12.15 נעצרו העוררים בחשד לביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית ועבירות של שימוש פחזני באש או חומר דליק. בו ביום הובאו העוררים להארכת מעצר, במעמד הדיון עלה כי היחידה החוקרת לא עדכנה את הסנגוריה הציבורית בדבר מעצרם ורק לאחר שהובאו לדיון בפני בימ"ש קמא התבררו העובדות הללו, ולאור הערת בית המשפט בעניין זה הסכים נציג המבקשת שהמעצר יוארך רק עד למחרת, דהיינו עד ל - 8.12.15 והמשטרה תמצה את החקירה ומחר, דהיינו ביום 8.12.15 ישוחררו למחסום. בהתאם להצהרה זו הורה בית המשפט על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 8.12.15, תוך שקבע שבמועד זה ישוחררו העוררים ללא כל תנאי על ידי משטרת ישראל לפי נוהל השחרור של שוהים בלתי חוקיים.

ביום 8.12.15 נערך דיון כאשר העוררים היו מיוצגים על ידי הסנגורים שטענו בפניי בדיון דנן, כאשר הם ממונים מטעם הסנגוריה הציבורית. ביהמ"ש הורה על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 9.12.15 בשעה 16:00, תוך שהורה שבמועד זה ישוחררו העוררים למחסום או שהמבקשת תגיש כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית. לגופו של עניין קבע בית משפט קמא שיש צורך למצות את חקירתם, לקבל את גרסאותיהם המפורטות, לעמת אותם עם זו של הבעלים והמנהלים ואין צורך חקירתי נוסף מעבר לכך. לעניין החשד לשהייה בלתי חוקית, קבע בית משפט קמא שבהינתן העובדה שהם נעדרי עבר פלילי אין לחובתם כניסות בלתי חוקיות נוספות למעט בעניינו של העורר 2, שם קיים חשד מסוים לזיוף אשרת כניסה ועניין זה אליבא דבימ"ש קמא יכולה המשיבה למצות אם תמהר ותגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כפי שהיא עושה במקרים כגון אלה. בסופו של יום הורה בית משפט קמא כי יש לאפשר ליחידה החוקרת למצות את החקירה ולכן הורה על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 9.12.15 בשעה 16:00, וקבע כי במועד זה ישוחררו העוררים למחסום או שהמבקשת תגיש כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית.

ביום 9.12.15 הוגשה הצהרת תובע שבה נכתב: "לאחר עיון בחומר חקירה בתיק פל"א 528487/15 של יחידת יאל"כ בלהב 433, אני מאשרת כי יש מקום לכאורה להגיש כתב אישום כנגד המשיבים גבין תיק חקירה זה ולבקש את מעצרם עד תום ההליכים, וזאת על בסיס עילות מעצר של מסוכנות לביטחון הציבור וחשש להימלטות מהדין מאחר ומדובר בשוהים בלתי חוקיים. לצורך השלמת לימוד חומר החקירה והכנת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, נדרשים למבקשת 5 ימי מעצר נוספים. כתב האישום יוגש בבית משפט השלום בחדרה".

ביום 9.12.15 לאחר שהוגשה הצהרת התובע ולאחר הצהרת נציגת המבקשת כי מדובר בהצהרת תובע לפיה יוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בהתייחס לעבירות הנוספות, ולא מדובר רק בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, קבע בית משפט קמא שיש הצדקה להצהרת תובע והורה כאמור על מעצרם של העוררים עד ליום 13.12.15.

בהתאם לב"ש 4455/00 מ"י נ' מחמוד בדווי ואח' (פורסם בנבו ביום 22.10.00), חוק המעצרים

3

אינו מפנה לתוספת כלשהי שבה מוצג נוסח קבוע להצהרת תובע. החוק אף אינו עומד מפורשות על מידת הוודאות הנדרשת בנוגע להסתברות להגשת כתב-אישום בשלב זה של ההליך הפלילי. בנסיבות אלה אין הכרח לפרשו כדורש מידת ודאות מוחלטת כי יוגש כתב-אישום. אחד הפירושים האפשריים הוא שהסעיף דורש כי המגמה המתגבשת היא להגיש כתב-אישום, וכי זאת לכאורה הכוונה (802ג - ד).

נדמה כי נוסח הצהרת התובע שצוטטה לעיל עונה לדרישות הפסיקה. כך גם נוכח העובדה שבימ"ש קמא מכיר את התיק היטב מתוך שני הדיונים שקדמו להחלטה האמורה, אין ממש בטענת ב"כ העוררים לפיהם בית המשפט לא בחן את התיק עובר להחלטתו.

לא זו אף זו, עתה הציג ב"כ המשיבה טיוטת כתב אישום שאין מקום להידרש לה מכיוון שמדובר בטיוטה, אך הצהיר בפניי כפי שהצהירה חברתו בפני בית משפט קמא כי בין היתר יואשמו העוררים בעבירה של שימוש פחזני באש או בחומר דליק בצוותא, עבירה לפי סעיף 338 (א) (3) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

אשר על כן, בנסיבות האמורות אינני סבור שנפלה שגגה מעטו של בית משפט קמא ולכן אני דוחה את הערר.

הסנגורים אמרו לי כי שב"ס לא ציית להחלטת בית משפט קמא ולא נתן להם שיחות טלפון על חשבון המדינה. אני מדגיש וכותב כי על שב"ס לתת לכל אחד מן העוררים 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה לרבות ל - 056, 059.