החלטה

בפניי ערר על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה, (כב' השופט מוהנד חלאילה) מהיום, לפיה הורה ביהמ"ש על שחרורו של המשיב בתנאים הכוללים הפקדה כספית ומעצר בית בדירה הממוקמת בעפולה בבעלות ותחת פיקוח אביו של המשיב.

בהתאם לנימוקי הערר, שגה ביהמ"ש קמא עת הורה על שחרורו של המשיב בתנאי ערובה, וזאת מקום בו קיימות פעולות חקירה בנות שיבוש, כך לגישת העוררת.

לא זו אף זו, עניין לנו בהארכת מעצר ראשונה, כך ששחרורו של המשיב בתנאים כפי שאלו נקבעו על ידי ביהמ"ש קמא יש בו כדי להציב מקלות בפני הליך החקירה; במיוחד על רקע פעולות החקירה המפורטות בדו"ח הסודי כפי שהונח על שולחנו של ביהמ"ש קמא וסומן מב/1.

מנגד, בא כוחו המלומד של המשיב השליך את יהבו על החלטתו של ביהמ"ש קמא בציינו, כי עניין לנו בהחלטה מאוזנת, מנומקת וצודקת שעה שהיא לוקחת במניין את מגוון השיקולים העומדים על הפרק.

לשיטת בא כוח המשיב, בצדק קבע ביהמ"ש קמא, כי הפעולות שהמשטרה מתעתדת לבצען אינן ברות שיבוש שעה שמדובר "בסך הכל בטקסט כאשר החשוד מודה כי הוא זה שכתב אותו".

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, בהחלטתו של ביהמ"ש קמא ובשים לב לטיעוני הצדדים כפי שהועלו היום בפניי הנני סבור כי דין הערר להתקבל.