נציג העוררת בעמ"י 16212-01-26 והמשיבה בעמ"י 16155-01-26: פקד יוסף וואעד

באת-כוח המשיב בעמ"י 16212-01-26 והעורר בעמ"י 16155-01-26: עו"ד מיאדה סוועד

שני העררים הנדונים הוגשו על החלטותיו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט אריאל ארליך) מהיום, 6.1.2026 בתיק מ"י 3932-01-26. במסגרתן הוחלט על שחרור המשיב בערר של המדינה (להלן - המשיב) בתנאים וכן הוחלט לעכב את שחרורו למשך מספר שעות.

נושא העררים והדיון בעניינם

2.         בשל תקלה שלא הובהרה שאירעה באולם בית המשפט קמא, נציג שירות בתי הסוהר לא הצליח להתחבר באמצעות היוועדות חזותית אל מקום מעצרו של המשיב (שככל הנראה, היה בירושלים, בקרבת בית משפט השלום). בשעה 11:45, בחלוף קרוב לשעתיים מהשעה שבה הסתיים מעצרו, קבע בית המשפט קמא כי המשיב ישוחרר בתנאים. עם זאת, לבקשת נציג המשטרה נקבע כי השחרור יעוכב עד השעה 18:00 בכפוף לכך שערר המדינה יוגש לכל המאוחר עד השעה 14:30.

הערר של המדינה הוגש בשל החלטת בית המשפט קמא שלא לדון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב. המשיב הגיש ערר על ההחלטה לעכב את שחרורו באופן שאפשר למדינה להגיש ערר.

3.         שני העררים נפתחו בשעה 15:30, הועברו לטיפולי סמוך לשעה 16:00 והדיון התקיים בשעה 17:30. לדיון זה המשיב הובא בזמן.

בשל סיום הדיון בשעה יחסית מאוחרת, ניתנה החלטה שלפיה ערר המדינה התקבל והערר של המשיב נדחה. כן נקבע כי על בית משפט השלום לקיים דיון בבקשת המעצר עד מחר, 7.1.2025, בשעה 12:00. בשל סיום הדיון בשעה מאוחרת, נקבע כי נימוקי ההחלטה יינתנו בנפרד.

להלן נימוקי ההחלטה.

רקע ותמצית העובדות הדרושות

4.         המשיב נעצר בשבת, 3.1.2025, בעקבות תלונה שהוגשה על אלימות קשה שנקט כלפי אשתו ההרה, בחודש השלישי להריונה, ובעקבות איומיו להרוג אותה ואת התינוק שהיא נושאת ברחמה. עיון בחומר החקירה מעלה כי ישנן ראיות לביסוס חדש סביר לכך שהמשיב עבר את העבירות שבהן נחשד ובכלל זה, תמונות שבהן סימנים ברורים למכות שספגה אשתו ומסמכים רפואיים. עוד עולה כי עד כה נעשו פעולות חקירה רבות וכי נכון לעכשיו נותרו כחמש פעולות הכרחיות, שמתוכן ארבע בנות שיבוש.

5.         ביום 4.1.2026 התקיים דיון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב ובהחלטה ממועד זה קבע בית המשפט קמא (כבוד השופט אריאל ארליך) כי "אין מדובר באלימות ברף נמוך, במיוחד בשים לב לכך שבת הזוג כאמור, הרה. המסוכנות ברורה, אם כי היא נוגעת רק כלפי בת הזוג". עוד צוין כי המשיב נעדר עבר פלילי, וכי רבות מפעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לעשות הן בנות שיבוש. לנוכח מסקנות אלו נקבע כי המשיב ייעצר עד יום 6.1.2026 בשעה 10:00.

לשלמות הדברים נוסיף כי בית המשפט קמא הוסיף כי הוא מצפה מהמשטרה להשלים את פעולות החקירה הדחופות במהלך פרק הזמן (הקצר) האמור, כדי שניתן יהיה לשקול לשחרר את המשיב בתנאים. כמו כן נקבע, כי הדיון הבא יתקיים באמצעות היוועדות חזותית.

6.         היום הגישה המשטרה בקשה להאריך את משך מעצרו של המשיב בשבעה ימים לשם השלמת החקירה בעניינו. בין השאר נטען בבקשה, כי המעצר נדרש בשל המסוכנות הנשקפת מהמשיב ובשל החשש לשיבוש החקירה אם ישוחרר.

הדיון החל בשעה 11:04, אך נציג שב"ס התקשה להתחבר אל מקום מעצרו של המשיב באמצעות היוועדות חזותית, אף שמפרוטוקול הדיון עולה כי נעשו כל הפעולות הנדרשות לשם כך. לפיכך נקבע בשעה זו כי הדיון יתחדש "עד השעה 11:25".

בשעה 11:42 טען בא-כוח המשיב בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא, עו"ד פיראס דראושה, כי הניסיון להתחבר באמצעות היוועדות חזותית עדיין לא הצליח. לפיכך המשיב שוהה "במעצר לא חוקי" ולכן מבוקש להורות על שחרורו. בתגובה לכך אמר נציג המשטרה, רס"מ עוז ממוקה, כי הוא חוזר על הבקשה להארכת המעצר, מגיש את תיק החקירה וכן הציג מזכר בעניין הקושי בהתקשורת באמצעות היוועדות חזותית. מעת שבא-כוח המשיב עמד על שחרור המשיב, הוסיף נציג המשטרה כי בכל מקרה מבוקש כי מעצר הבית לא יהיה בביתו של המשיב שבו גרה אשתו.

7.         לנוכח בקשת בא-כוח המשיב, קבע בית המשפט קמא כי מסיבות שאינו נדרש אליהן ואף לא אל השאלה אם הן מוצדקות, החיבור אל מקום מעצרו של המשיב באמצעות היוועדות חזותית לא הצליח. לפיכך "המשיב איננו משתתף בדיון אשר מתקיים בהסכמת בא-כוחו בהיעדרו".

בשל העובדה שחלפו כמעט שעתיים מאז תום מעצרו, לנוכח היעדרות המשיב מהדיון ובהסכמת בא-כוחו, נקבע כי הוא ישוחרר למעצר בית בכתובת שתימסר ליחידה החוקרת וישהה במעצר הבית עד יום 9.1.2026. כן נקבע כי עליו להתייצב במשטרה לחקירה ולהתייצב בבית המשפט לפי דרישה, וכן נקבע כי עד יום 11.1.2026 נאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת ועם שאר המעורבים. להבטחת עמידת המשיב בתנאים האמורים, נקבע כי עליו להפקיד סך 1,200 ₪ וכן נקבע כי תיחתם התחייבות עצמית של המשיב וערבות צד שלישי, כל אחת בסך 6,000 ₪.

8.         לבקשת בא-כוח המבקשת וכאמור לעיל, נקבע כי שחרור המשיב יעוכב עד השעה 18:00 בכפוף לכך שהמבקשת תגיש ערר עד השעה 14:30 ותודיע על כוונה לעשות כן עד השעה 13:30.

תמצית טענות הצדדים

9.         תמצית טענות המשטרה בערר הן כי לא הייתה הצדקה לשחרר את המשיב בתנאים. בעניין התקלה בהתחברות באמצעות היוועדות חזותית נטען, כי שב"ס אחראי להתחברות וכי לנציג של שב"ס שנכח באולם לא היה הידע התפעולי הנדרש כדי להתחבר. בנסיבות אלו נטען, כי לא היה מקום לשחרור המשיב בתנאים לנוכח עילות המעצר ובשל מסוכנותו.

10.       תמצית טענת המשיב היא כי מעת שמעצרו היה שלא כחוק, היה על בית המשפט קמא להורות על שחרורו. כן נטען כי אף לא היה מקום לעכב את השחרור כדי לאפשר למשטרה להגיש ערר, מאחר שמדובר בהחלטה שניתנה בהיעדר המשיב ולפיכך ניתנה שלא כחוק.

נטען כי אף החלטה המעכבת את שחרור המשיב לשם הגשת ערר על השחרור לא יכולה הייתה להינתן בהיעדרו וכי ההחלטה בהיעדרו עומדת בניגוד להוראת סעיף 55(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1966. לעניין אחרון זה הפנתה באת-כוח המשיב אל החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט א' שטיין) בעניין בש"פ 2111/24 בן דרעי נ' מדינת ישראל (14.3.2024)‏‏. נקדים ונאמר כי החלטה זו כלל אינה נוגעת לנסיבות הנדונות, בהיותה עוסקת במצב שבו בקשת המשטרה לעכב את שחרורו של עצור לצורך הגשת ערר הוגשה במעמד צד אחד ולאחר תום הדיון. בנסיבות אלו נקבע כי החלטה כאמור יכולה להינתן רק במעמד שני הצדדים ולאחר שלעצור ניתנה אפשרות להגיב לבקשה לעכב את שחרורו.

דיון והחלטה

11.       למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה שבה אני מוצאת את עצמי נשארת בבית המשפט עד שעת ערב מאוחרת כדי לדון בערר על החלטה בדבר שחרור עצור בשל תקלה או מחדל ולשם כתיבת ההחלטה. חלף ניסיון למתן מענה סביר והגיוני לתקלה שנוצרה, דומה כי בית המשפט קמא בחר "לחנך" את המשטרה בדרך של שחרור המשיב. זאת בידיעה ברורה כי על החלטת השחרור יוגש ערר, כי לא יהיה מנוס מקיום דיון בערר בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בשעת ערב וכי ההחלטה תינתן בערב (השוו למשל, להחלטתי בעניין עמ"ת 59754-05-25 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) (22.5.2025)).

בנסיבות הנדונות ולנוכח חומרת החשדות, בית המשפט קמא כבר מצא כי ישנה הצדקה למעצר המשיב לשם השלמת פעולות חקירה בנות שיבוש (כאמור בהחלטתו מיום 4.1.2026). לנוכח הבקשה לעכב את השחרור, חזקה על בית המשפט קמא שידע כי יוגש ערר שקרוב לוודאי אף יתקבל.

מעת שנקבע כי הדיון בבית המשפט קמא יתקיים בעוד נוכחות המשיב בדיון תהיה באמצעות היוועדות חזותית ומעת שנוצרה תקלה שבעטיה לא הצליחו להתחבר, נהוג לזמן את נאמן המחשוב או להסתייע בגורם אחר האמון על הפעלת המערכת. יש להניח כי אילו כך נעשה, ניתן היה לפתור את התקלה או למצוא פתרון אחר. לרבות, הבאת המשיב פיזית אל הדיון, בדיוק כפי שהובא תוך פחות משעה וחצי אל בית המשפט המחוזי בירושלים.

12.       מכל מקום, אין מקום לטענה כי היה מקום לשחרור המשיב רק מהטעם ששחרורו בחלוף השעה 10:00 היה שלא כדין. בהחלטות רבות שנתן בית המשפט העליון נקבע כי חרף החשיבות הרבה הנודעת להקפדה על כך שמעצרו של אדם יהיה כדין, אין בשהייה במעצר שלא כדין כשלעצמה כדי לבטל את המעצר, אין בה כדי לשלול דיון בבקשה להארכת המעצר ואף אין בה בהכרח כדי להביא לשחרור החשוד (ראו מתוך החלטות רבות: בש"פ 1843/24 גאזי נ' מדינת ישראל (4.3.2024), כבוד השופטת ר' רונן, פסקה 7; בש"פ 1219/12 בני אלקריץ נ' מדינת ישראל (14.2.2012), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 6; בש"פ 8656/17 מדינת ישראל נ' אבו חאמד (15.11.2017)‏‏, כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 12; בש"פ 6100/13 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 17.11.2013)‏‏, כבוד השופט ח' מלצר, פסקה 14. כן ראו את ההחלטות הנזכרות בכל אותן החלטות).

די אפוא, בכך כדי לקבוע כי לא היה מקום להחלטה לשחרר את המשיב רק מחמת העובדה שנוצר קושי בהתחברות באמצעות היוועדות חזותית. מן הראוי היה למצוא פתרון חלופי שיאפשר לקיים את הדיון.

13.       בית המשפט העליון אף עמד לא אחת על כך שאין במחדלה של המדינה כדי בהכרח להצדיק שחרור. כך למשל, במקרה אחר, שבו לא התייצב פרקליט לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ובית המשפט החליט לשחרר את הנאשם מטעם זה, מתח בית המשפט העליון ביקורת על ההחלטה. הודגש כי בעת מתן החלטה אם להורות על שחרור בנסיבות דוגמת הנסיבות האמורות, יש לשקול גם את האינטרס הציבורי, את זמנו היקר של בית המשפט, לרבות זמנה של ערכאת הערעור (שגם זמנה יקר, ולא רק זמנו של שופט המעצרים), את הצורך בקיום הליך תקין ואת הצורך במיצוי הדין (החלטת כבוד השופט י' זמיר בעניין בש"פ 8122/99 מדינת ישראל נ' מסיכה (22.11.1999)‏‏.

באותו עניין הדגיש בית המשפט העליון את הצורך להגן על החירות של הנאשם אך גם הדגיש כי כנגד צורך זה, על בית המשפט "למנוע בזבוז זמן של כל מי שהתייצב למשפט ולשמור על כבודו של בית המשפט, גם את הצורך להגן על שלום הציבור מפני מסוכנות הנאשם".

למרבה הצער, דומה כי בהחלטתו לא שקל בית המשפט קמא את הצורך למנוע את בזבוז זמנם של נציגי המשטרה ושל באי-כוח המשיב, שנדרשו להגיע גם אל דיון בערר; לא שקל את הצורך למנוע את בזבוז זמנה של ערכאת הערעור ואת הצורך "לשמור על כבודו של בית המשפט", שכבודו הוא כבודו של הציבור; אף דומה כי לא ניתן משקל מספיק לאינטרס הציבורי בהשלמת חקירת המשיב בעודו במעצר.

14.       מכל הטעמים האמורים, נקבע כאמור בפתח ההחלטה כי החלטת בית המשפט קמא להורות על שחרור המשיב מבוטלת וכי עליו לדון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב עד מחר, 7.1.2026 בשעה 12:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה אל באי-כוח הצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, י"ז בטבת תשפ"ו, 6 בינואר 2026, בהיעדר הצדדים.