מ"ת 9979/11/21 – מדינת ישראל נגד ראמז מוסראתי
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
מ"ת 9979-11-21 מדינת ישראל נ' מוסראתי(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 286112/2021 |
1
בפני |
כבוד השופטת קרן וקסלר
|
|
המבקשת: |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
משיב 2: |
ראמז מוסראתי
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
כנגד המשיב ושלושה אחרים הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות סחר בסמים מסוג קוקאין ו- MDMA לסוכן משטרתי חשאי שפעל במהלך כשנה בין 25.10.20 ועד 25.10.21 באזור המרכז.
באישום הראשון מואשם המשיב עם נאשמים 1 ו- 3 בסחר בסם מסוג קוקאין במשקל של כ- 30 גרם תמורת 9,600 ₪.
באישום השני מואשם המשיב עם נאשם 4 בסחר בסם מסוג MDMA במשקל של כ- 25 גרם תמורת 7,780 ₪.
2
ביום 22.11.21 ניתנה הסכמה בדבר קיומן של ראיות לכאורה ובהמשך לכך הופנה המשיב לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר.
תסקיר מיום 25.1.22 התייחס לנסיבותיו של המשיב. מדובר בצעיר כבן 23 שגדל במשפחה חד הורית ונעדר דמות אב, בעברו שתי הרשעות כנער מהשנים 2017 ו- 2018, בעבירות סחר בסמים ובעבירות מרמה, בעטיין נדון למאסרים בפועל לתקופות בנות 6 ו- 4 חודשים בהתאמה.
המשיב החל שימוש בסמים כנער ותאר שימוש אינטנסיבי ובתדירות יומיומית עובר למעצרו, הביע צער וחרטה על הסתבכותו בפלילים, ביטא עייפות כלפי אורח חייו העברייני, נטל אחריות על התנהלותו הבעייתית ברקע למעצר ולטענתו נגרר אחר אחרי מבלי שהצליח להציב גבולות להתנהגותו. בנסיבות אלה סבור שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות עבירות דומות בהיעדר טיפול. נוכח רצון ומוטיבציה שהביע המשיב להשתלבות בטיפול כוללני לגמילה מסמים בדמות קהילה טיפולית, הוא הופנה לקהילת "מלכישוע" לראיון קבלה.
בדיון שנערך ביום 31.1.22 נתנה המדינה הסכמתה לקבלת תסקיר משלים שיבחן את התאמת המשיב לקהילה ובהמשך ניתנה הסכמה להמשך ברור ובחינת התאמה לאחר שתבוצענה בדיקות רפואיות.
בתסקיר מיום 27.3.22 עדכן שירות המבחן שהמשיב נמצא מתאים לקליטה בקהילת "מלכישוע".
שירות המבחן חיווה דעתו כי יש במוטיבציה הראשונית והחיובית שמבטא המשיב להשתלבות בהליך טיפולי כוללני לגמילה מסמים כדי להפחית ממסוכנותו. עם זאת, יש קושי לנבא בנקודת הזמן הנוכחית את הצלחתו בטיפול, שכן הדבר תלוי במספר גורמים וביניהם מידת שיתוף הפעולה עם ההליך הטיפולי ומסוגלותו לקיים תהלי טיפולי ארוך- טווח ומשמעותי. צוין כי המוטיבציה אותה מביע המשיב עשויה להשתנות במהלך הטיפול, לחיוב או לשלילה, ויש קושי להעריכה באופן מוחלט.
להשלמת התמונה יצוין כי הקהילה אינה מהוות חלופת מעצר והשהיה היא בהתאם לתנאי המקום. משך הטיפול בקהילה הינו 18 חודשים לערך ובמהלכו מספר שלבים. בחודשים הראשונים לא מאושרות יציאות מחוץ לקהילה אולם בהמשך נקבעות יציאות בהתאם לשיתוף הפעולה עם הטיפול.
טיעוני הצדדים
3
ב"כ המבקשת עמדה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, הפנתה לעובדות כתב האישום המייחסות למשיב סחר בסמים הנחשבים "קשים" בכמויות גדולות, לנגישותו לסם, עומק מעורבותו בעולם הסמים וכן להרשעותיו הקודמות, לרבות בעבירות סמים. כן הפנתה לכתב אישום נוסף התלוי ועומד נגד המשיב בעבירה של החזקת סכין.
לעמדת המבקשת, המלצת שירות המבחן עומדת בפער מהמתואר בגוף התסקיר, ממנו עולה שהמשיב מקיים אורח חיים עברייני, התמכרותי, באופן המקים סיכון מפניו. כן נטען, כי המשיב איננו עומד בכללים שהותוו בפסיקה ב"הלכת סויסה" (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (21.3.201), הירתמותו לטיפול היא ראשונית בלבד, ההמלצה היא "אמורפית" ואין בידי שירות המבחן להעריך את סיכויי ההצלחה.
מנגד, ביקש ב"כ המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן, המתבססת על הערכת קהילת "מלכישוע" שמצאה את המשיב מתאים להיקלט אצלה. נטען, כי המשיב נתון במעצר מזה מספר חודשים, נמצא בהליך ארוך של בחינת התאמתו לקהילה באופן שהביא לשינוי חשיבתי והתמתנות מצדו. ב"כ המשיב הפנה לנסיבותיו האישות של המשיב, שאינן פשוטות, ולנחישותו להיחלץ ממעגל הסמים ולהביא לשינוי בחייו.
דיון והכרעה
הלכה היא כי שקילת הליכי טיפול וגמילה תיעשה במסגרת גזירת הדין, כאשר מונחת בפני בית המשפט התמונה המלאה ביחס לנאשם. שליחתו של נאשם לטיפול במסגרת המעצר היא בבחינת "הקדמת המאוחר" ועלולה גם ליצור ציפיות בלב הנאשם ולכבול את ידי המותב הדן בתיק.
עם זאת, במקרים חריגים שבהם החל הנאשם בגמילה עובר למעצרו, ניתן יהיה לשקול שילוב בהליך טיפולי בשלב המעצר ובלבד שנמצא כי קיימת הסתברות גבוהה להצלחת הטיפול ויש בהליך הגמילה כדי לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם (בש"פ 1981/11 בעניין סויסה; בש"פ 7365/21 פלוני נ' מדינת ישראל (9.11.2021); בש"פ 600/22 מוזס נ' מדינת ישראל (6.2.2022); בש"פ 971/22 מדינת ישראל נ' דהן (16.2.2022)).
כן נפסק, כי התנאי הראשון הוא העיקרי, אולם בית המשפט רשאי להורות במקרים חריגים שבחריגים על שחרור לחלופת גמילה גם כאשר התנאים השני והשלישי מתקיימים במצטבר, אף מבלי שהתקיים התנאי הראשון (בש"פ 6312/16 אליאור עומסי נ' מדינת ישראל (10.10.16); בש"פ 4036/15 ישראלי נ' מדינת ישראל (22.6.15)).
בענייננו, יישם המבחנים שהותוו בפסיקה מוביל למסקנה כי המשיב איננו עומד באף אחד מהם.
אין מחלוקת כי המשיב לא עבר הליך גמילה עובר למעצרו ואף לא נטען שעשה כן במהלך מעצרו מאז חודש נובמבר 2021.
4
אשר לתנאי השני, שעניינו סיכויי הטיפול, דומה שהמלצת שירות המבחן די מסויגת ואיננה מצביעה על סיכויי הצלחה גבוהים. שירות המבחן אמנם סבור ששילוב המשיב בטיפול עשוי לסייע בהפחתת הסיכון מצדו אולם מדובר בהנחה כללית שאיננה ייחודית לעניינו של המשיב. למעשה, נראה כי ההמלצה נסמכת בעיקרה על מוטיבציה "ראשונית וחיובית" של המשיב, אולם שירות המבחן נמנע במכוון מלהעריך את סיכויי הטיפול וחסרה אותה המלצה שתומכת "ללא סייגים" בחלופת מעצר טיפולית (ראו לעניין זה בש"פ 4310/21 עלי דואי נ' מדינת ישראל (30.6.2021).
אשר לשאלה אם יש בחלופה כדי לתת מענה למסוכנות מפני המשיב, גם אם אניח כי במהלך שהייתו בקהילה הסבירות להמשך ביצוע עבירות סחר בסמים היא נמוכה, בפרט נוכח ריחוקה מאזור המרכז, הרי שבשים לב לכך שחלופת הגיבוי הוצעה באזור מגוריו, ובהינתן שהמסגרת איננה מהוות חלופת מעצר והשהיה היא בהתאם לתנאי המקום, גם בעניין זה נוצר קושי.
יש לשבח את המשיב על המוטיבציה שהוא מביע להשתלב בהליך גמילה. כמו כן, לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות, כמפורט בתסקיר, גילו הצעיר, והצורך בשילובו בהליך טיפולי לצורך הפחתת סיכון להמשך ביצוע עבירות דומות. ואולם, כמפורט לעיל, אני סבורה כי אין עניינו נופל לגדר אותם חריגים המצדיקים שחרור לחלופה טיפולית במסגרת הליך המעצר.
ככל שאכן הינו נחוש להיגמל מסמים, חזקה עליו כי יפנה בעניין זה למותב הדן בתיק העיקרי.
נוכח האמור לעיל, בהתחשב בעילת המעצר הסטטוטורית העולה ממעשי המשיב, אני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים.
ככל שיוכל המשיב להציע חלופת מעצר אחרת בפיקוח אלקטרוני, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר.
ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ב, 05 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
