1

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד אורית מנדלוביץ

המשיב - הובא

הסניגור - עו"ד סאמר ביסאן

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

1.         ראשית דבר:

            בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

2.         העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום:

            א.        נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף לפקודת התעבורה 1971 (להלן: "הפקודה).

            ב.         נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת בטוח רכב

מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970.

            ג.         נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה - עבירה על סע' 10(א) לפקודה.

2

 

3.         נסיבות המקרה:

על פי כתב האישום, ביום 19/3/16 בשעה 00:10 ו/או בסמוך לכך, נהג המשיב ברכב מסוג מיצובישי מס' רישוי 23-499-20 (להלן: "הרכב") בכביש בחורשת אלקרק בשפרעם כשניידת משטרה כחול לבן נסעה בעקבותיה עד שכיבה אורות ונעצר. בזמן שהשוטרים טיפלו באירוע המשיב ברח רגלית ונעלם. ביום 20/3/16 נערך ביקור בבית הוריו והמשיב זומן דרכם להגיע לתחנת המשטרה.

 

אותה עת נהג המשיב ברכב הנ"ל כאשר הודע לו כי הוא פסול מנהיגה בתיק בימ"ש לתעבורה בעכו שמספרו 6285-06-13 מיום 3/7/13 למשך 40 חודשים בנוכחותו ובין היתר הושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מע"ת קודם בחופף, מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים, פסילה על תנאי 6 חודשים למשך 3 שנים. כמו כן, נהג אותה עת המשיב כאשר אין לו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב ואין לו רישיון נהיגה.

 

4.         טענות המבקשת:

בבקשה למעצר עד תום ההליכים ובדיון מיום 23/3/16 (להלן: "הדיון") פירטה המבקשת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים:

·        קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וביניהן:

o       דוחות פעולה של המשטרה

o       אישור משרד הרישוי

o       העתק מפס"ד בימ"ש עכו

o       צילום וידאו

·        המשיב הינו בלתי מורשה לנהיגה ולחובתו 6 הרשעות מתוכן 4 הרשעות בגין נהיגה ללא רישיון. כמו כן, לחובתו הרשה בפלילי בגין החזקה/שימוש בסמים משנת 2014. כמו כן, לחובת המשיב 8 חודשי מאסר בר הפעלה.

·        העבירות נשוא כתב האישום מצביעות על מסוכנות רבה לציבור מצד המשיב אשר לא ניתן לנטרלה בחלופת מעצר. המשיב בחר להתעלם מגזר הדין וביום 19.3.16 נהג המשיב בפסילה וללא ביטוח בתוקף, ובגין כך הוגש כנגדו כתב אישום הנוכחי.

3

·        קיים חשש סביר כי המשיב ינהג תוך סיכון המשתמשים בדרך באם לא ישהה במעצר. כמו כן, המשיב מפגין זלזול מופגן ברשויות החוק ואינו משכיל להבין את חומרת מעשיו.

 

 

5.         טענות ב"כ המשיב בדיון:

·        מדובר על מקרה בו לא הייתה שום נהיגה בפועל. לפי דוח הפעולה של השוטרים, צויין שיש אדם חשוד בתוך הרכב.

·        מתוך צילום האירוע ע"י אחד השוטרים, עולה כי בסרטון לא מוזכרת שום מילה לפיה המשיב באמצע נהיגה, כך גם לפי התמלול שהוכן והוגש ע"י עו"ד מטעם המשיב.

·        כל שעשה המשיב עם אחיו הוא לשבת ולשתות בתוך הרכב. המשיב לא ניסה לשכנע את אחיו אלא נלחם על חפותו שהוא לא נהג ברכב אלא השוטרים החליטו שהוא ניסה לשדלו להודות בכך.

·        הרכב עמד בדממה וחיפוש המפתחות ארך כ-10 דקות. לפיכך, לא הייתה נהיגה בפועל.

 

6.         דיון והכרעה:

סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל, יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

            א.        קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב

            ב.         קיום עילה למעצר

            ג.         היעדר חלופת מעצר

 

            לצורך הכרעה בבקשה זו, התייחס בית המשפט לתנאי הסף דלעיל:

            א.        קיומן של ראיות לכאורה:

על פי דוחות הפעולה של רס"מ אמרוסי יוסף ורס"ר יחזקאל אביב, נסעו הם

אחרי הרכב אשר נסע כקילומטר עד לפנייתו ימינה לחורשה או אז נכבו

אורות הרכב. זאת, כאשר במושב הנהג ישב המשיב ובמושב הנוסע לידו ישב אחיו

כאשר שניהם תחת השפעת סמים קשה ועדות לכך, היא חוסר תגובתו של אחי

המשיב לסובב אותו. זאת, לצד העובדה כי היו השוטרים בקשר עין רציף עם הרכב

מהרגע בו הבחינו ברכב לראשונה כנ"ל במהלך נסיעתו ועד למפגש

4

הפרונטאלי עם המשיב ואחיו.

 

כמו כן, עפ"י הסרטון המצולם בו צפה ביהמ"ש, עולה לכאורה כי המשיב, אשר

עומד מחוץ לרכב מנסה לשדל את אחיו לומר לשוטרים כי הוא זה שנהג ברכב.

זאת, כפי שאף מתועד בתמלול אותו הגיש לביהמ"ש ב"כ המשיב בעצמו (עמוד 2

שורות 10-12), ובניגוד לדברי אחי המשיב בהודעתו במשטרה מיום 20/3/16,

לפיהם בשום שלב במהלך האירוע לא ישב במושב הנהג.

 

כמו כן, מהודעותיהם במשטרה, עולה כי המשיב ואחיו מנסים להטיל את הנהיגה

ברכב על אדם שלישי אלמוני, כאשר המשיב טוען כי זהות האדם ידועה לאחיו,

ואחיו טוען כי אינו יודע מיהו אותו אדם. זאת, לצד העובדה הברורה כי הרכב נסע

עד לחורשה הנ"ל ע"י אדם כלשהו.

 

לפיכך, נראה כי בשלב זה, קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו.

 

            ב.         עילת מעצר:

ניחן כי העבירות החמורות המיוחסות למשיב, מקימות יסוד סביר לחשש שהמשיב ימשיך ויסכן את ביטחון ושלום הציבור, כאשר יסוד זה מתעצם עד מאוד לנוכח עברו התעבורתי של המשיב ובו 3 הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה כאשר חמור מכך, המשיב מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, וכן עבירת נהיגה בזמן פסילה ולצד עברו הפלילי כגון החזקה/שימוש בסמים. מיותר לציין, כי כל הנ"ל מלמדים על מסוכנותו של המשיב בכלל וסיכון ביטחון ושלום הציבור בפרט.

 

לפיכך, ולאור האמור לעיל, נראה בשלב זה כי קיימת עילת מעצר.

            ג.         היעדר חלופת מעצר:

מצוות המחוקק היא שבכל מקרה תהיה חומרתו אשר תהא, יש לבחון חלופת מעצר שתוצע, ולראות אם יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב, שכן, המעצר לעולם לא יהווה תחליף כי אם אמצעי כדי להגן על שלום הציבור ובטחונו.

5

אכן, נקבע בפסיקה כי בעבירות תעבורה אין ביהמ"ש נ ג דרך כלל לעצור עד תום ההליכים, אלא רק בהתקיימן של נסיבות יוצאות דופן. יחד עם זאת, במקרה בו הנסיבות חמורות, עשוי בית המשפט לנהוג אחרת, ולעניין זה, אני מרשה לעצמי לצטט את דברי כבוד השופטת פרוקצ'ה בבש"פ 7135/01 סבאשווילי נ' מדינת ישראל, תק-על, 2001(3), 1660:

 

"לכל אלה מצטרף שיקול ציבורי כללי המחייב לחימה רצופה יעילה ועקשנית בתופעת הנהיגה העבריינית בכבישי הארץ, הגובה מחיר כה יקר של חיי אדם. בצד החינוך לערך שמירת החיים ושלמות הגוף של הזולת תוך הגברת המודעות לצורך בזהירות בכבישים, ראוי לבודד את הגורמים המסכנים חיי אדם בכביש מאפשרות יצירת סיכונים נוספים כל אימת שמתברר כי קיים חשש ממשי שלא יקפידו על איסורי החוק ומגבלות צווי בתי המשפט המוטלים עליהם. הסיכון לציבור במצבים אלה אינו נופל מהסיכון הקיים ממעשי פשיעה חמורים אחרים, ויש להגן על שלום הציבור ובטחונו בדרך אפקטיבית גם במישור זה. לאור מצבור שיקולים אלה, קשה במקרה זה להציע חלופת מעצר שיהא בה כדי לשלול את הסיכונים הצפויים מהעורר באם ישוחרר ממעצרו".

 

o       לפיכך, ולצורך האיזון המתבקש בין המדיניות הנ"ל שבהליכי מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, ובין חריגה ממדיניות זו כאשר הנסיבות חמורות, וכדי להיות סמוך כי החלטתו היא הנכונה והצודקת ביותר, מורה בית המשפט לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אשר לאחריו יוחלט באם להיענות באופן מוחלט לבקשה נשוא תיק זה.

o       בשולי הדברים, יאמר כי לא ראה ביהמ"ש צורך להכריע בבקשתו של ב"כ המשיב למתן צו לתפיסת הטלפון של השוטר באמצעותו צולם הסרטון הנ"ל, שכן, לא יהיה בכך כדי להשפיע על מסקנת קיומן של אותן ראיות לכאורה אליה הגיע ביהמ"ש וכי ראוי שבקשה זו של הסניגור תועלה על ידו בשלב המשפטי הראוי לכך, ולא בשלב זה.

 

8.         סוף דבר:

 

6

אשר על כן, החלטתי כדלקמן:

·        מורה על שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב.

·        קובע מועד לדיון לקבלת תסקיר שרות המבחן ליום 5/5/16 שעה 11:00.

·        המשיב יישאר במעצר עד לקבלת התסקיר הנ"ל.

·        המשיב יובא באמצעות שב"ס.

·        המזכירות תמציא העתק לשירות המבחן.