1

 

 

 

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

הבקשה הוגשה במסגרת כתב אישום המייחס למשיב חמישה אישומי זיוף והונאה בכרטיסי חיוב:

 

2

באישום הראשון - עבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין; החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, עבירה לפי סעיף 18 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986; באישום השני - 8 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986; באישום השלישי - 5 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986; באישום הרביעי - 6 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986; באישום החמישי - 4 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986;

 

להלן בתמצית העובדות הצריכות לענין.

 

המשיב נתין זר, אזרח מולדבה, ואינו תושב הארץ. הוא הגיע ארצה ביום 1/3/20 והיה צפוי לעזוב ב- 10/3/20, אך עקב מגיפת הקורנה והנחיות משרד הבריאות נדחה מועד עזיבתו את הארץ.

 

לפי הנטען בכתב האישום, המשיב ביצע לכאורה, שורה של מעשי זיוף והונאה מתוחכמים, במסגרתם משך - 7,400 ₪ מחשבונות שונים, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, אשר איפשרו לו להעתיק ו/או לשכפל על גבי מדיה מגנטית, את פרטי כרטיסי החיוב של מתלוננים שונים. כך חדר לחשבונם הפרטי ומשך את כספם. בנוסף, באותה שיטה, ניסה 23 פעמים לבצע משיכות כספים.

 

שיטת הביצוע והמודל העברייני היו כדלקמן:

 

המשיב התקין שני מתקנים אלקטרוניים בסניפי בנק וכספומטים שונים. ההתקן האחד, המכונה בחומר הראיות "שפתיים", הוא מכשיר "הקורא" את פרטי כרטיסי החיוב של לקוחות שונים של הבנק, שהגיעו לכספומט על מנת לעשות בו שימוש. מכשיר זה מעתיק את פרטי החשבון של אותו לקוח ושומר אותו במאגר הזיכרון שלו. ההתקן השני הוא מצלמה זעירה, שתפקידה היה לצלם את ולתעד את הקוד האישי שכל לקוח הקיש שעה שעשה שימוש בכספומט.

 

בדרך זו קיבל לידיו המשיב את כל פרטי כרטיסי החיוב של הלקוחות ואת הקוד הסודי שלהם. את הנתונים האלה העתיק המשיב על גבי כרטיסים מגנטיים ריקים שברשותו באמצעות מכשיר מיוחד (MSR).

 

בשלב זה, לאחר העתקת הנתונים, החזיק המשיב, למעשה, בשכפול מדוייק של כרטיס החיוב של כל לקוח שהגיע לעשות שימוש בכספומט, ויכול היה לבצע משיכות כספים מחשבונו של אותו לקוח.

 

המשיב מימש את זממו, ובדרך זו, משך כספים מלקוחות שונים, עד אשר נתפס בכף, כשברשותו חלק מהציוד אשר שימש אותו לביצוע ההונאה.

 

הסניגור המלומד חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לשיטתו, המדינה לא הוכיחה קיומו של יסוד סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

3

 

בכל הנוגע לעבירות זיוף כרטיסי החיוב, נטען, כי איש האבטחה של חברת האשראי שמוסר כי המתקנים המפורטים לעיל הם שאיפשרו את זיוף כרטיסי החיוב, כלל לא בחן את ההתקנים הללו ונתן את חוות דעתו על יסוד תמונות של ההתקנים שמסרה לו המשטרה.

 

בכל הנוגע להונאה בכרטיס החיוב, נטען כי אין בראיות עדות שבכוחה לזהות את המשיב בכל האירועים הנטענים. הדמות שניגשת לכספומטים מכוסה ברוב חלקי פניה ולא נטען לזהותה.

 

בנוסף, העתקת נתוני הלקוחות נעשית באמצעות ההתקנים לאחר שביקרו בסניף הבנק ועשו שימוש בכספומט. באישומים 4 ו- 5 המתלוננים לא אישרו שביצעו משיכות במועד הנטען ע"י המדינה.

נטען, כי אמנם המשיב הגיע לכתובת בה מצויים סניפי בנק אך מצויים בה גם משרדים שונים ואין בכך כדי להוות ראיה מפלילה לחובתו.

 

על יסוד טיעוניו, סיכם הסניגור וטען כי הראיות הן נסיבתיות ואין בכוחן לגבש תשתית ראייתית שיש בה יסוד סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

 

דיון והכרעה:

לאחר העיון במכלול הראיות נמצא כי הן מקיימות יסוד סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו.

 

החומר הראייתי הוא רב ואין צורך להתייחס לכל כולו בהחלטה זו, אלא אך לעיקריו, בראי המחלוקת שבין הצדדים.

 

אתמקד איפוא רק בהשגותיו של הסניגור כלפי החומר הראייתי שבתיק.

 

הסניגור טוען כי לא קיימת תשתית ראייתית שבכוחה לבסס את עבירת זיוף כרטיסי החיוב ע"י המשיב.

 

סעיף 418 לחוק העונשין קובע (ההדגשה בציטוט לחלק הרלבנטי לנדוננו):

 

"המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים".

 

4

סעיף 414 לחוק העונשין קובע מהו "מסמך" ומהו "זיוף" לצורך השתכללותן של העבירות המפורטות בסימן ו' לפרק י"א הדן בעבירות הפגיעה ברכוש, ובכללן, עבירת הזיוף (ההדגשה בציטוט לחלק הרלבנטי לנדוננו):

 

"מסמך" - תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

         "זיוף" - אחת מאלה:

(1)   עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;

(2)   שינוי מסמך - לרבות הוספת פרט או השמטת פרט - בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;

(3)   חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

 

מחומר הראיות עולה, כי ביום 19/3/20 בין השעות 23:24 - 00:18; וביום 21/3/20 בין השעות 20:12 - 16:36; בסניף בנק הפועלים בנביאים, וביום 26/3/20 בין השעות 16:10 - 19:06 בכספומט של בנק הפועלים בשד' גושן קריית מוצקין, התקין המשיב את ההתקנים הנ"ל על מנת להעתיק את פרטי כרטיסי החיוב של הלקוחות המגיעים לעשות שימוש בכספומטים.

 

אמנם אין ראיה חזותית ישירה להרכבת ההתקנים הללו בכספומטים הנדונים, ע"י המשיב, אך ניתן להסיק זאת באופן ברור למדי מהמכלול הראייתי שבתיק.

 

בסרטונים מיום 21/3/20 בין השעות 17:05 ועד 22:31 ומיום 23/3/20 בין השעות 17:59 ועד 20:21 נראה המשיב בכספומטים הפנימי והחיצוני של בנק הפועלים סניף הנביאים. הוא נראה "מתעסק" עם הכספומט, מוציא פריט כהה, מכניס אותו לכספומט בשני ידיו, ומכניס משהו לכיסו. הוא מביט לצדדים בחשדנות. ברשותו תיק צד, הוא חובש כובע ומרכיב משקפיים שנראים גם בסרטונים הבאים. המשיב אמנם עוטה על ראשו כובע אך ניתן לזהותו (ראו גם מזכר ס' בו הוא מזוהה ע"י השוטר ע"ת מס' 22 טל קוסטיקה).

 

בסרטונים מיום 23/3/20 של אותו סניף בין השעות 17:29 ועד 20:21 מגיע בחור המזוהה ע"י עד התביעה קוסטיקה הנ"ל כמשיב. אותו בחור לבש פרטי לבוש דומים לאלה המצוינים לעיל, לרבות המשקפיים ותיק הצד. הוא נראה "מתעסק" עם הכספומט מכניס פריט שחור בשני ידיים לכספומט מוציא אותו מכניס לתיק. הוא נראה מביט לצדדים בחשדנות וממשיך להתעסק עם הכספומט.

5

 

בסרטון מיום 25/3/20 שעה 23:54 באותו סניף, נראה המשיב עוטה על חלק מפניו מסכה המכסה את סנטרו ופיו אך שאר חלקי פניו חשופים. המשיב לבש מעיל שחור עם פסים לבנים בצווארון ובשרוולים. הוא חבש כובע בהיר רחב שוליים. משקפיים עם מסגרת שחורה עבה. אלה הם אותם פרטי לבוש אותם לבש המשיב בעת מעצרו (ראה מזכר של רס"מ לי-את נודל, סומן פב; תמונה שצולמה ע"י קב"ט הבנק עמית).

 

ביום 26/3/20 כאשר הגיע המשיב לסניף הפועלים בגושן קריית מוצקין. הוא חבש את אותו כובע שחבש בכספומט הנביאים ביום 25/3/20. על פניו מסכה דומה. הוא נראה "מתעסק" עם הכספומט ומכניס ומוציא פריט מהתיק שעליו. הוא נתפס בכף ע"י קב"ט וסיירי הביטחון של הבנק. באמתחתו נתפסו כרטיס שי מגנטי, פצירה, חלק מסכין יפנית, גליל דבר דו-צדדי, טלפון נייד, ואותה מצלמה זעירה שהותקנה בכספומט על מנת לצלם את הקשת הקוד הסודי.

יצוין בהקשר זה כי הקב"ט שנכח בתפיסתו מסר בעדותו מיום 1/4/20 שראה את המשיב מפרק את המצלמה מהכספומט בטרם ניגש ועיכב אותו.

 

בתיק דוחות פעולה של קב"ט הבנק והשוטרים שהגיעו ועצרו את המשיב עם פרטי הלבוש המסוימים הנראים בסרטונים המפורטים לעיל.

 

קיים דוח תפיסה של הציוד שנמצא באמתחתו של המשיב אשר שימש את המשיב לביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום. לציוד זה זיקה הדוקה לביצוע: הדבק הדו צדדי (להלן: "הדו"צ"), ששימש להדבקת "השפתיים" קוראות הכרטיסים; סכין יפנית; ופריט נוסף שהתברר כמצלמה זעירה שהותקנה בכספומט.

 

כדי לסבר את האוזן אציין, כי "השפתיים" המדומות המשמשות את ההתקן-קורא פרטי כרטיס החיוב, מודבקות באמצעות דבק דו"צ, במקום בו מצויות "השפתיים" המקוריות של מכשיר הכספומט, כך שהלקוח שמגיע למשוך כסף, מכניס את כרטיסו דרך השפתיים המדומות, "הגונבות" את פרטיו ושומרות אותן בזיכרון ההתקן. גם המצלמה הזעירה שנתפסה על המשיב, מודבקת באמצעות דבק דו"צ, בחלק העליון של הכספומט, וכך "נגנב" גם הקוד הסודי של אותו לקוח.

 

שני ההתקנים המפורטים לעיל, אשר איפשרו את העתקת נתוני הלקוחות ע"ג מדיה מגנטית, נתפסו ומשמשים כראיה להוכחת הדרך הטכנולוגית לזיוף כרטיסי החיוב.

 

6

להוכחת השיטה הטכנולוגית בה בוצעה העתקת כרטיסי החיוב מצויה בחומר הראיות - מעבר לחומרים הנ"ל המאפשרים זאת - גם עדות קב"ט חב' האשראי מר א. אברהמי (ע"ת מס' 12). העד הינו מנהל צוות חקירות במח' הביטחון של חב' מקס ועובד בכיר בחברה בתחום זיוף כרטיסי אשראי מעל 14 שנה. בעדותו פירט את האופן בו מבוצע השכפול והעתקה והציוד הנדרש.

 

בשל מגיפת הקורנה לא התאפשרה הגעתו למשטרה והציוד שנתפס הוצג בפניו בשיחת וידאו ונשלחו לו תמונות שלו (עמ' 1 שורות 8-9). מעדותו ניכר כי הציוד שהוצג בפניו מוכר לו. הוא חיווה את דעתו כי בשיטה זו, מבוצע הזיוף תוך התייחסות לפרטי הציוד שנתפס (עמ' 2 - 3 להודעתו מיום 8/4/20).

המנגנון הטכנולוגי פשוט. אברהמי פירט את אופן הפעולה, לא מצאתי כי בנסיבות העניין לא ניתן יהיה להוכיח כך את מנגנון הזיוף.

 

בתיק חומר ראייתי המעיד על שיטת ביצוע זהה שהופעלה על סניפים אחרים בארץ ע"י אחרים. שיטה זהה זו אשר נהגה בסניפים המדוברים משמשת אף היא אלמנט ראייתי נוסף התומך בהוכחת עובדות כתב האישום.

 

אשר לגרסת המשיב, המשיב נחקר וטען, כי הגיע לאזור חיפה, שכר דירה לחודש ימים, אך לא ידע למסור את כתובתה. לדבריו הגיע לשהות של 10 ימים כשברשותו 4000 דולר ו- 1500 יורו.

 

המשיב נתפס כאמור בכף בסניף מוצקין. השוטר א. ויזמן שעיכב אותו "בשטח" הציג בפניו תמונה בה הוא נראה מתקין את ציוד ההעתקה בכספומט, ולמרות זאת טען המשיב כי זה לא הוא (ראה עמ' 1 להודעה שמסר השוטר ויזמן מיום 7/4/20).

 

קצין הביטחון של הבנק א. עמית, זיהה את המשיב מתקין את הציוד שנועד לשמש לזיוף הכרטיסים, ולאחר מכן, ארב לו, עד אשר הגיע המשיב לפרקו, ואז עיכב אותו לחקירה. כמו כן, מסר קצין הביטחון כי מדובר באותו אחד שביצע מעשים דומים בסניפים אחרים (ראה הודעתו מיום 26/3/20 וראה גם הודעתו מיום 1/4/20).

 

כאשר עומת בחקירתו עם סרטוני מצלמות האבטחה של הכספומטים והנשקף מהם, טען שהוא לא הדמות הנראית בסרטונים, על אף שניתן לזהות את פניו בחלק מהם, שכן, לא כל הפנים מוסתרים, ועל אף פרטי הלבוש הייחודיים של אותה דמות, הזהים לפרטי הלבוש בהם נתפס המשיב.

 

כאשר עומת עם תוכן הציוד שנתפס בכליו בעת שנעצר, לרבות המצלמה שפירק בעת שנתפס, הכחיש קשר אליהם. הוא טען ששכח מה שאירע בעת מעצרו בשל הטראומה שחווה.

 

7

עם זאת, אישר כי הדבק הדו"צ שנתפס, שייך לו, אך לא היה בפיו הסבר כיצד דבק זה נמצא ע"ג המצלמה שנמצאה ברשותו ופורקה על ידו מהכספומט סמוך למעצרו. בהמשך בחר לשמור על שתיקה.

 

עוד בחומר הראיות תוצרי מחקרי תקשורת וחדירה למכשיר הטל' הנייד שהיה ברשותו של המשיב.

מהמחקר עולה, כי במכשיר איש קשר השמור בשם "אלכסיי ויזה". המשטרה בדקה ומצאה כי מדובר באזרח ישראלי בעל עבר פלילי בתחום ההונאה. המשיב טען כי איתר את פרטיו של אותו "אלכסיי" במרשתת על מנת שזה יסייע לו לקבל ויזה בארץ ומקום עבודה, למרות שכאמור, הגיע לטענתו ל- 10 ימים בלבד.

 

בנוסף, נמצא איש קשר שכונה "אבא" אליו ביקש המשיב לשלוח הודעה ביום מעצרו. יצוין, כי במסרונים שנשלחו מ"אבא" למשיב כתובות של סניפי בנק בהם כספומטים, בהם הותקנו ההתקנים הנ"ל ובוצעה ההונאה המתוארת. כמו כן, נמצאו בטל' הנייד של המשיב תמונות רבות של כספומטים בעולם ובארץ. ועוד אציין, את חליפת המסרונים הרבה, ותכניהם.

כאשר עומת המשיב עם תכני הטלפון, בחר לשמור על זכות השתיקה. כמו כן, כאשר המשיב נעצר כשהוא "מתעסק" עם הכספומט בסניף גושן, לא נמצא תיעוד כלשהו של שימוש בכרטיס חיוב חוקי שבאמצעותו יכול היה לבצע משיכת כספים כדין מהכספומט.

 

הדעת נותנת שאם הגיע לכספומט לעשות בו שימוש כדין ונראה "מתעסק" איתו שמעידים נציגי הבנק, ורצה למשוך כספים או לבצע פעולה בנקאית, היה אמור להיות ברשותו כרטיס חיוב. ברם, כאמור, לא נמצא כל כרטיס חיוב חוקי ברשותו, וגם המשיב לא שופך על כך אור.

 

הסניגור חולק על כוחה של עדות נציג חב' האשראי להוכיח את האמצעים הטכנולוגיים לזיוף כרטיסי החיוב. לעמדתי, השגותיו של הסניגור המלומד אינן יורדות לקבילות עדות נציג חב' האשראי, שלקביעתי הינה מפורטת למדי, אלא, לכל היותר, למשקלה של עדותו, וליכולת לבסס על המכלול הראייתי, לרבות עדותו, את האופן הטכנולוגי בו בוצע הזיוף וההעתקה של כרטיסי החיוב.

 

כן אפנה להוראות סעיף 18 לחוק כרטיסי חיוב הקובע איסור פלילי על החזקת "חומר" או "מכשיר" המיועד "לייצור כרטיס חיוב של מנפיק או להדפסה, למחיקה להוספת נתונים או לעריכת שינויים על גבי כרטיס חיוב של המנפיק"; ולציוד שנתפס בכליו של המשיב לרבות המצלמה והמיכשור שנועד לזיוף, שלגביו, ולגבי נסיבות תפיסתו, לא סיפק המשיב בדל של הסבר.

 

8

עוד אדגיש בהקשר זה, כי עדות נציג חב' האשראי אינה עומדת בדד, אלא יש לקוראה בראי המארג הראייתי הפרוש למכביר בתיק, והמלמד על האופן בו זוייפו כרטיסי החיוב וכיצד בוצעה ההונאה.

 

בשלב זה אין בית המשפט נדרש למהימנות הראיות, אלא הוא נדרש למבט פרוספקטיבי הנסמך על בחינתן, ולשאלה בדבר קיומו של יסוד סביר להרשעה שיכול ויעלה מהן.

 

מכלול הראיות שבתיק, כפי שפורט, מגבש לכאורה, את היסודות הנדרשים להוכחת עבירת הזיוף. שתיקתו של הנאשם בנקודות קריטיות בחקירתו, בעיתוי הספציפי בו מוטחים בפניו ממצאים מפלילים ובעיקר תוצרי חקירה טכנולוגיים - מחזקת את התשתית הראייתית נגדו.

 

אשר להשגות הסניגור בדבר זיהויו של המשיב, בחלק מהסרטונים המוכיחים את פרטי כתב האישום ניתן בקלות להבחין בחלקי פניו הגלויים של המשיב ולראות כי אכן מדובר במשיב ולא באדם אחר. לזיהויו במקרים האחרים, תורמים קומתו, חלק מתווי פניו, פרטי הלבוש הייחודיים שצויינו לעיל, והעובדה שכשנתפס בכף, בכספומט במוצקין, לבש את אותם פרטי לבוש.

כמו כן, שיטת הביצוע והמודל העברייני בו פעל בחיפה ובקריות (ראו עדות קב"ט הבנק והשיטה בה בוצעו הדברים ביתר הסניפים), יחד עם הציוד שנתפס עליו, אף הם מחזקים את המסקנה בדבר זהותו של המשיב, כמי שביצע את כל המעשים המיוחסים לו.

 

אשר להונאה בכרטיסי החיוב, כפי שפורט לעיל חומר הראיות מפרט את הפעמים בהם הגיע ותועד המשיב מגיע לסניפי הבנק תוך שהוא "מתעסק" עם הכספומט.

 

דוחות המכשיר תומכים במשיכות הכספיות שבוצעו, והצלבת מועדי המשיכה עם מועדי הביקור של המשיב בסניפים המדוברים. לצד זאת, עדויות המתלוננים שלא הכירו במשיכות שבוצעו מחשבונם.

 

מכלול הראיות שהינו בעיקרו טכנולוגי מעיד על היקף שיטתי מתוחכם של מעשה זיוף והונאה. הנתונים החזותיים הקושרים את המשיב לביצוע העבירות; עדות ראיה של נציג הבנק; לוח הזמנים המתועד הן במצלמות האבטחה והן בפלט מכשירי הכספומט; תמונותיו של המשיב, ופרטי הלבוש הייחודיים שלו; עדות נציג חב' האשראי על המנגנון הטכנולוגי לביצוע העבירות - כל אלה, יוצרים פסיפס ראייתי המוביל למסקנה ברורה המקימה יסוד סביר להוכחת האישומים המיוחסים למשיב. שתיקתו ביחס לנקודות קריטיות בחקירתו, מחזקת את התשתית הראייתית נגדו.

 

9

שיטת הביצוע, היקף הביצוע לרבות הניסיונות הרבים שנכשלו מטעמים טכניים, התיחכום הנוגע לביצועו, החשד המובנה העולה מהתיק כי מדובר בהתארגנות ולא בפעולתו של יחיד, מקימים נגד המשיב עילת מעצר, מטעמי מסוכנות לשלום הציבור, על אף שמדובר בעבירת רכוש, שכלל אינה מקימה עילה כזאת.

 

קיימת גם עילת מעצר נפרדת בשל חשש מובנה להימלטות מהליכי משפט. המשיב נתין זר. קיים חשש ברור ואימננטי כי באם ישוחרר המשיב ימלט מאימת הדין. עם זאת, אציין, כי בית המשפט היה שוקל בכובד ראש מעצר באיזוק. אך הסניגור המלומד לא הציג בפני כל אלטרנטיבה כזאת, ואף לא חלופה אחרת, ואף לא עלתה טענה, ולו לחילופין, לשחרור לחלופה, וזאת, ככל שהבנתי בהעדר אלטרנטיבה ממשית.

 

בהינתן כל האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

החלטה זו תשמש אסמכתא למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

ניתנה היום, כ"ח ניסן תש"פ, 22 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.