1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

אין מקום לדון בעילת מעצר מקום שבו בא-כוח המשיב לא הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ואין די באמירה כללית של "אנו מסכימים לראיות לכאורה בשלב הזה וטרם שעיינו בחומר החקירה". התנהלות זו אינה מקובלת על בית-המשפט. כתב האישום הוגש היום, בא-כוח המשיב מיהר לטעון בעניין, ועוד קודם שבחן את הראיות לכאורה ובדק אותן.

ניתנה והודעה היום, ג' בטבת התשע"ז, 1/1/2017, במעמד הנוכחים.

2

3

4

5

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש ואיומים.

על-פי העובדות, המשיב והמתלוננת נשואים ומתגוררים ב***. בתאריך 29.12.16, עת שהו בבית, התגלע ביניהם ויכוח, במהלכו סטר המשיב למתלוננת פעמיים על פניה, אחז בגרונה וחנק אותה, ואמר לה כי יהרוג אותה. עוד על-פי כתב האישום, המעשים הנ"ל בוצעו בנוכחותו של אחיו של המשיב, הוא נאשם 2, אשר שמע את המתלוננת מתקשרת לעובדת הרווחה ומשך מידה את מכשיר הנייד שאחזה ודחף אותה.

בא-כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי טען כי הגם שמדובר בעילת מעצר סטטוטורית זו אינה בעצמה גבוהה, בהינתן הנסיבות להתרחשות האירוע אשר נטען היה נקודתי וחריג באורחות חייו של המשיב. עוד טען כי מדובר במי שאמנם יש לו הרשעות קודמות, אולם מדובר בהרשעות ישנות מאוד, האחרונה בהן משנת 2005, בעבירה של הסעת שב"ח, ובכל מקרה הרשעות נוספות אינן כוללות עבירות של אלימות מכל סוג שהוא.

בא-כוח המשיב עתר לבחון חלופת מעצר ביישוב *** בפיקוחם של שני ערבים, אחד מהם קרוב משפחה והשני אביו של המשיב.

6

בא-כוח המבקשת עתר למעצרו של המשיב, לחלופין להידרש לתסקיר מעצר. לטענתו, מדובר בבני-זוג הנתונים בסכסוך כלשהו שאינו ברור, ויש לקבל תמונה מלאה על אודות מערכת היחסים בין בני הזוג.

עיינתי בחומר החקירה, וכמו בא-כוח המבקשת גם אני סבורה שנכון לקבל תמונה מלאה על אודות מערכת היחסים בין בני-הזוג, אולם איני סבורה שצריך לעשות כן כשהמשיב מאחורי סורג ובריח, אלא כשהוא משוחרר בתנאים מגבילים הכוללים "מעצר בית" מלא, בפיקוחם של הערבים שהוצעו בפניי.

מעיון בחומר החקירה, לרבות הודעות המתלוננת והמשיב עצמו, אני למדה כי אין מדובר בסכסוך עמוק ויצרי שבין המשיב לבין המתלוננת, המשקף מסוכנות של ממש מהמשיב כלפי המתלוננת, וכזו שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר מתאימה.

מהודעת המתלוננת, וגם מזו של המשיב, עולה תמונה של בני-זוג שהתיישבו לארוחה יחד עם בני משפחה נוספים, כשקודם לכן היה ביניהם ויכוח טלפוני קל בנוגע לקניות שעל המשיב היה לעשות. במהלך ארוחת הערב התגלע שוב ויכוח בין השניים, בין היתר על רקע שהמשיב קיבל לפני כחודשיים את החזקה והמשמורת על ילדיהם הקטינים והעובדה שהוא רצה להציג בפני המתלוננת את פסק-הדין, בעוד שהיא דרשה ממנו לתת לידיה את אישור השהייה שלה. במהלך הוויכוח בעניינים אלה סטר המשיב, כך לדברי המתלוננת, על פניה שתי פעמים, והיא דיממה מהאף, ושלא כטענת המאשימה המתלוננת מוסרת במהלך העימות שהוא ניסה לאחוז בצווארה.

עולה אם כן כי הרקע לוויכוח בין השניים ידוע, כמו גם ידוע כי בין השניים התנהלו הליכים בבית-הדין השרעי בעניין החזקת הקטינות לאחר עזיבתה של המתלוננת את הבית משך למעלה משישים ימים, ויחד עם זאת, אין ברקע הזה לטעמי כדי להעצים את המסוכנות של המשיב כלפי המתלוננת, מקום בו מדובר במי שפועל להשגת מטרותיו באמצעים חוקיים ובהליכים משפטיים מסודרים, הוא נעדר כל עבר פלילי בתחום האלימות, והרשעתו האחרונה היא משנת 2005 בעבירה של הסעת שב"ח.

גם העובדה שהשוטר שאל את המתלוננת במהלך החקירה האם היא מעוניינת במקלט והיא השיבה כן והופנתה למקלט לא צריכה לעמוד לחובתו של המשיב, בהעדר אינדיקציות של ממש למסוכנות ממשית ומידית של המשיב כלפי המתלוננת, אם בכלל.

7

סיכומו של עניין, אני סבורה שבנסיבות התיק שלפניי אין מקום להותיר את המשיב מאחורי סורג ובריח תקופה של למעלה מחודש על מנת שיתקבל תסקיר מעצר מקום בו ניתן לאיין להפחית מרמת הסיכון ככל שזו נשקפת כלפי המתלוננת בחלופת המעצר כפי שהוצעה בפניי. התרשמתי מהמפקחים המוצעים כרציניים אשר מבינים את משימת הפיקוח, את החשיבות שבפיקוח, וכי ידווחו בכל מקרה של הפרה מצד המשיב את תנאי שחרורו.

סיכומם של דברים, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.        "מעצר בית" מלא בכתובת: כסייפה, שכונה 45, בית 68. המשיב יהיה כל העת בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: מר א א, ת"ז ***, או מר א א, ת"ז ***;

ב.         נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, עם המתלוננת;

ג.         התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי ערב;

ד.         הפקדה בסך 5,000 ₪;

ה.        ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל בסך 15,000 ₪ כל אחת;

ו.         לא יעמוד בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפניי תוך 48 שעות.

שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר על אודות המשיב תוך 60 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום, ג' בטבת התשע"ז, 1/1/2017, במעמד הנוכחים.

בא-כוח המבקשת:

אנו מבקשים עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 48 שעות.

החלטה

מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 48 שעות. המבקשת תודיע עד השעה 18:00 האם בכוונתה להגיש ערר.

ניתנה והודעה היום, ג' בטבת התשע"ז, 1/1/2017, במעמד הנוכחים.