מ"ת 9397/02/16 – מדינת ישראל נגד ג'ואד קריע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
||
מ"ת 9397-02-16 מדינת ישראל נ' קריע(אחר/נוסף)
|
|
15 מרץ 2016 |
1
|
תפ 9396-02-16 |
|
לפני כבוד השופט נאיל מהנא |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
ג'ואד קריע
|
||
נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד גלעד משולם
ב"כ המשיב: עו"ד גדעון ליאור
המשיב
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
לפני בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים
המשפטיים כנגדו בהתאם לסעיף
בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום המיחס לו עבירות של נהיגה ברכב כשתוקף רשיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה מ- 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ברכב ללא ביטוח.
שמעתי את טיעוני הצדדים, אף כי לב"כ המבקשת לא היה תיק והדיון התקיים בהסכמה עפ"י טיעונים בעל פה.
2
ב"כ המשיב לא חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם הוא מבקש לשחרר את המשיב ממעצר הבית בו הוא שוהה עפ"י החלטת הקצין החל מיום 25.02.16.
אציין כי המשיב הגיע לבית המשפט מתהלך חופשי, ללא ערבים וללא בטחונות כלשהם, וזאת עפ"י החלטת הקצין האמורה לשחרר את המשיב ביום 25.02.16 כפוף לחתימה על ערבות עצמית.
ברור שבנסיבות אלה אין מקום להורות על מעצרו של המשיב אלא במקרים חריגים.
ב"כ המבקשת העיר תשומת ליבי לכך שעל אף שהכותרת הינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, הבקשה היא הינה למעשה להורות על מעצרו של המשיב במעצר בית עד לתום ההליכים.
אומר כי מלבד העובדה שכנגד המשיב קיים מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל עליו במסגרת תיק 7858-10-13 מיום 19.12.13 אשר נטען כי הינו להפעלה בתיק העיקרי מושא הבקשה, לא קיימת מסוכנות כלשהי.
מעבר לכך, לא קיימת עילת מעצר אחרת כנגד המשיב וטוב עשה הקצין כאשר הורה על שחרורו המיידי של המשיב ע"י חתימה על ערבות עצמית ותו לא.
העבירה המיוחסת למשיב ידועה לבית משפט זה,
כאשר מדובר בתושב שטחים אשר חי עם משפחתו וילדיו מספר שנים בישראל, מתגורר בישראל
ואף עובד בישראל, וזאת מכח בקשה לאיחוד משפחות, אולם על אף רשיון הנהיגה הפלסטינאי
שברשותו אשר בתוקף עד לשנת 2019, הוא אינו יכול לנהוג בישראל מאחר ואין בידיו
אישור מטעם מפקד הצבא מכח תקנה
מדובר בסוגיה מורכבת, אשר על אף הוראת
בג"צ 5539-05 עטאללה נ' שר הבטחון, (פורסם בנבו מיום 03.01.08), ועל אף הנוהל
שהוצג לפני ע"י ב"כ המשיב מטעם המינהל האזרחי, לא ידוע לבימ"ש זה
אף היתר שהוצא במסגרת אותו נוהל בהתאם לתקנה
3
בכתב האישום נשוא הבקשה יוחסה למשיב עבירה של נהיגה ברכב כשתוקף רשיון הנהיגה שלו פקע, ולא העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה כלל. ההבדל בין שתי העבירות ברור הוא והוא נעוץ בעובדה שהמשיב החזיק בעבר ברשיון נהיגה ישראלי שמספרו 9743329, אולם לאחר הסכמי אוסלו ומשפג תוקפו של רשיון זה בשנת 2009 הוא לא חודש ע"י רשות הרישוי הישראלית, והמשיב בענינינו הפך מאז לחסר רשיון נהיגה ישראלי.
הדבר מסביר את עבירות התעבורה הישנות הרשומות לחובתו של המשיב.
ברור שאין מדובר במשיב שלא קיבל הכשרה לנהיגה והראיה היא, שהיה בידו כאמור רשיון נהיגה ישראלי וכיום הוא גם מחזיק ברשיון נהיגה שהוצא ברשות בתוקף עד היום. שונה מצבו של הנאשם כאמור ממצבו של מי שלא החזיק רשיון נהיגה כלל שמסכן את הציבור בנהיגתו.
יוער כי אם היתה קיימת סכנה בטחונית מהמשיב הוא לא היה מקבל אישור שהייה ועבודה בישראל ובקשתו לאיחוד משפחתו אשר נבחנת מדי שנה, לא היתה מאושרת.
הוצג לפני כי למשיב הונפק אישור עפ"י בקשת בת זוגו לרישיון ישיבת קבע בישראל במסגרת ההליך המדורג אשר בתוקף עד היום.
בנסיבות אלה, לא ראיתי עילת מעצר כנגד המשיב, אולם מאחר ומדובר במשיב אשר שוחרר למעצר בית כפוף לחתימה על התחייבות עצמית, מעתה הוא ישוחרר אם יעמוד בתנאים הבאים אשר יבטיחו את התייצבותו לדיונים שיקבעו בעניינו בתיק העיקרי:
1. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 5,000 ₪.
2. המשיב יהיה פסול מלהחזיק ו/או מלקבל רשיון נהיגה עד לתום ההליכים.
הפסילה תחל מהיום, ללא צורך בהפקדה.
המזכירות תבצע הפקדה בתיק העיקרי.
3. המשיב ימציא ערבות צד ג' בסך של 5,000 ₪.
אם יעמוד בתנאים - יבוטל מעצר הבית.
זכות ערר כחוק.
4
ניתנה והודעה היום ה' אדר ב' תשע"ו, 15/03/2016 במעמד הנוכחים. |
נאיל מהנא, שופט |
