1

 

 

1.     בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996 [להלן: "החוק"].

 

2.     כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארבע עבירות של גניבת רכב תוך הסתייעות ברכב לביצוע העבירות, בניגוד לסעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז 1977 וסעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961.

 

2

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב מועסק כנהג משאית שכיר בחברת "המוביל הבדואי". ביום 23.7.18 בשעה 22:32 הגיע המשיב כשהוא נוהג במשאית המיועדת להובלת מכוניות השייכת למעסיקו, ואשר נקנתה בעבר מחברת "קל אוטו", אל מחסני חברת "כלמוביל" באשדוד, כשהוא לבוש במדי חברת "קל אוטו", חברה בה הועסק בעבר, התחזה בכזב בפני המאבטחים שעבדו אותה עת במחסני "כלמוביל" כעובד "קל אוטו" וטען בפניהם כי הוטל עליו להוביל ארבעה כלי רכב השייכים ל"קל אוטו" אל מגרש DZ שבצריפין. המשיב העמיס את ארבעת כלי הרכב על המשאית ועזב את המקום בסמוך לשעה 23.15. לאחר מכן העביר המשיב את ארבעת כלי הרכב לשטחי הרשות הפלסטינאית בדרך שאיננה ידועה למאשימה. במעשיו אלו גנב המשיב את ארבעת כלי הרכב, ששווים הכולל עומד על סך של 611,700 ₪.

 

3.     בדיון שהתקיים ביום 8.8.18 טען ב"כ המשיב שאין ראיות לכאורה לביצוע עבירת הגניבה על ידי המשיב. ב"כ המשיב ציין כי ככל שיקבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה, אינו חולק על קיומה של עילת מעצר.

ב"כ המשיב אישר כי המשיב אכן הגיע למגרש "כלמוביל" והעמיס על רכבו את ארבעת כלי הרכב שנגנבו, אך כפר בכך שגנב את כלי הרכב. לדבריו הגיע למקום במסגרת עבודתו, ופעל בהתאם להנחיית מעסיקו, קרי סבר כי שהוא מבצע הובלת מכוניות רגילה במסגרת עיסוקו.

 

4.     הצדדים נימקו באריכות כל אחד את עמדתו, תוך שהפנו לראיות שבתיק החקירה.

 

ראיות לכאורה

 

5.     עיון בתיק החקירה מלמד כי המשיב אכן הגיע למחסני "כלמוביל", העמיס על משאיתו את ארבעת כלי הרכב ויצא מהמקום בנסיעה. אף אין מחלוקת שבסופו של יום ארבעת כלי הרכב מצאו את דרכם לשטחי הרשות הפלסטינאית.

 

6.     הגם שלגרסת ההגנה המשיב ביצע הובלה תמימה במסגרת עבודתו הרי שבתיק החקירה קיימות ראיות שמסבכות את המשיב:

 

כך למשל הודעתו של פבל רובן אשר עבד במחסן "כלמוביל" אשר מסר כי המשיב הציג עצמו כנהג מוביל של חברת "קל אוטו" וכי הוא בא לאסוף את כלי הרכב שצריכים לצאת לצריפין ולגלילות.

 

כך למשל בתיק תמונות שצולמו במחסן "כלמוביל" מהן ניתן לראות שהמשיב לובש על ידיו כפפות. מהודעתו של בהאא אלמעידי, עולה כי אין מדובר בדבר שגרתי שמוביל לובש כפפות בקיץ.

 

כך למשל בתיק הודעתו של המעסיק, גיהאד אלטורי , אשר מכחיש מכל וכל את גרסת המשיב וטוען כי מעשיו של המשיב לא היו במסגרת עבודתו וכי הוא לא זה שהורה למשיב לאסוף את כלי הרכב.

 

3

כך למשל עצם העובדה כי המשיב פרק באישון ליל את ארבעת כלי הרכב במקום שאין בו כל השגחה, על אף שגם לשיטתו מעולם לא פעל כך קודם במסגרת עבודתו. כאמור כלי הרכב נגנבו מאותו המקום תוך זמן קצר ובאותו היום כבר אותרו בשטחי הרשות הפלסטינאית.

 

כך למשל סירובו של המשיב להתלוות אל השוטרים על מנת להצביע על המקום בו פרק את כלי הרכב.

 

 

7.     מאידך, לאחר שעיינתי בתיק החקירה נותרו לא מעט שאלות שאין להן מענה בחומר החקירה, כך למשל בתיק נגבו עדויות מעובדי "קל אוטו" ואיש מהם לא ידע ליתן הסבר כיצד הגיעה לידיעת המשיב ההזמנה שהוצאה להובלת ארבעת כלי הרכב שנגנבו, הזמנה שהונפקה שעות בודדות לפני ביצוע הגניבה.

 

כך למשל, ביחס לטענה שהמשיב לבש את בגדי חברת "קל אוטו", בעניין זה יש בתיק צילומים של הבגדים אותם לבש המשיב (קשה לזהות מעיון בצילומים את סמלה של "קל אוטו" - ויש את מזכרו של החוקר כי הקב"ט של "כלמוביל" (אשר שמו לא מצויין במזכר) אמר לו כי מזהה בוודאות מוחלטת כי אלו בגדי "קל אוטו". מעבר לכך לא מצאתי התייחסות לענין זה בתיק החקירה.

 

 

כך למשל עיון בפלט שיחות שנמצא בתיק החקירה מלמד כי במועד הרלוונטי לאירוע יצאו מספר שיחות לא מבוטל מהטלפון של המשיב אל הטלפון של מעסיקו, אשר מסתיים בספרות 157: ביום 23.7.18 בשעות 21:15, 23:32, 23:58, 23:59, ולמחרת, ביום 24.7.18 בשעות 02:00, 02:08. כך גם יש תיעוד לשיחה נכנסת מהמעסיק- ביום 23.7.18 בשעה 23:59. הגם שהמעסיק סיפק הסבר באשר לקשר הטלפוני בין השניים, הרי שאין בתיק ראיות שיכולות ללמד באופן נחרץ מה נאמר באותן שיחות הטלפון בין השניים.

 

אין מחלוקת, כך גם עולה מהודעתו של המעסיק גיהאד אלטורי, כי לאחר שהמשיב העמיס את כלי הרכב הגנובים על משאית המוביל, ידע המעסיק על כך שהמשיב מבצע הובלה. המעסיק, אמנם מסר כי המשיב הסביר לו ש "בוריס" מחברת DZ ביקש ממנו הובלה, אך המעסיק ידע כי אין בין "המוביל הבדואי" לבין DZ כל קשר חוזי, ואף אין אינצדיקציה בתיק לכך שניסה בימים שלאחר אותה ההובלה (ובטרם נעצר המשיב) לפנות אל חברת DZ כדי להסדיר את התשלום המגיע לו עבור ההובלה ולהסדיר הקשר החוזי.

4

 

לא ניתן בשלב זה לקבוע כי ההסבר שסיפק המעסיק הוא הנכון, השיחות והנסיבות יכולות לבסס אף את טענת המשיב כי המעסיק עצמו אינו צד תמים בפרשה.

 

כך למשל תמוה כי במשאית בה נהג המשיב אין איתוראן או אמצעי אחר המאפשר איתור כלי הרכב, הגם שניתן למצוא לכך הסבר של המעסיק בתיק החקירה.

 

בתיק החקירה אין כל אינדיקציה לאופן בו נלקחו כלי הרכב מהמקום בו נעזבו על ידי המשיב ואופן העברתם לשטחי הרשות. אין כל תשתית ראייתית ולו בסיסית לתכנון שבוצע, לקשירת הקשר עם האחרים, לתיאומים לצורך מסירת המכוניות הגנובות, אף אין כל אינדיקציה לכך שהמשיב קיבל תמורה בגין הגניבה.

 

8.     במהלך הדיון, לאור טענת ב"כ המשיב בדבר ההתייחסות המפלה בין המשיב לבין מעסיקו, אשר אף הוא נעצר ונחשד במעורבות בגניבה, אך שוחרר לאחר מספר ימים על ידי קצין משטרה, ציינה ב"כ המבקשת כי הסיבה להתייחסות השונה בין השניים נעוצה בכך שלבעל העסק "יש מה להפסיד... להרוס את שמו בגלל 4 רכבי יונדאי לא מתיישב עם השכל הישר, ... להבדיל מהמשיב שנמצא בקשיים כלכליים מאוד גדולים, הכסף הקל להעביר לרשות הפלשתינאית תמורת כמה גרושים, מתיישבת עם השכל הישר".

 

לטענת ב"כ המשיב, אם המשיב היה מגיע למקום כדי לגנוב, היה דואג להסתיר את פניו, שהרי הוא מוכר שם לכל העובדים, רכבו מוכר, שכן עבד מספר חודשים בחברת "קל אוטו" ולפיכך לא סביר כי יבחר לבצע גניבה דווקא מהמקום בו כולם מכירים אותו.

 

9.     סיכומו של דבר, הגם שקיימת תשתית ראייתית המספיקה בשלב זה של הדיון, לצורך הוכחת העבירות המיוחסות למשיב, הרי שישנם סימני שאלה בתיק זה, אשר יש בהם במידה מסויימת, כדי לכרסם בעוצמת הראיות כנגד המשיב. ברור לחלוטין כי גם אם יקבע כי המשיב אכן גנב את כלי הרכב, הרי שלא ביצע את העבירה לבדו, עסקינן בפרשה אשר כללה גם איסוף כלי הרכב הגנובים והעברתם לרשות הפלסטינאית, חלק אשר נשאר לחלוטין בערפל.

 

עילת מעצר

 

5

10. כאמור, ב"כ המשיב לא חלק על קיומה של עילת מעצר, ככל שקיימת תשתית ראייתית.

 

11. הגם שעסקינן בעבירת רכוש, הרי שמדובר בעבירת רכוש בעלת היקף משמעותי (מעל 600,000 ₪), אשר בוצעה לאחר תכנון מוקדם, בתחכום, בשיתוף פעולה עם גורמים רבים. בנסיבות אלו קיימת עילת מעצר בשל החשש ששחרורו של המשיב יסכן את בטחונו ורכושו של הציבור.

 

12. ב"כ המשיב טען כי לא יעלה על הדעת שהמעסיק ישוחרר ללא תנאים והמשיב יאלץ לנהל את משפטו כשהוא עצור.

 

13. המשיב יליד 2004 לחובתו 7 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות רכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית. כל הרשעותיו התיישנו בשנת 2016.

 

14. לאור האמור, בשים לב לכרסום הראייתי, לחלקם של האחרים בפרשה, ולכך שכל הרשעותיו של המשיב התיישנו, אני סבורה כי באיזון בין כל האינטרסים שעל הפרק, קיימת הצדקה להורות על שחרורו של המשיב בתנאים אשר להערכתי יהיה בהם כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

 

15.                  לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

 

א.           המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית הוריו בכתובת מפרץ שלמה 35 חולון. המשיב ישהה בכתובת מעצר הבית עד לתום ההליכים נגדו.

 

בכת העת יהיה המשיב בפיקוח של לפחות אחד מהמפקחים הבאים:

קריחלי סימן טוב ת.ז. 112629957 טלפון 054-5624524

קריחלי נטע ת. ז. 14912943 טלפון 052-6146295

ינינה וקסלר ת.ז. 336328040 טלפון 052-6620222

 

נאסרת על המשיב יציאה מכתובת מעצר הבית אלא לצורך התייצבות בבית המשפט לדיונים בעניינו או לצורך התייצבות בשירות המבחן על פי הזמנה שנמסרה לו על ידי שירות המבחן.

בכל עת יציאתו מכתובת מעצר הבית לצורך התייצבות כאמור, יהיה המשיב מלווה על העת על ידי אחד המפקחים.

 

משטרת ישראל רשאית להיכנס לבית הנ"ל בכל עת להבטחת קיום תנאי השחרור.

 

 

ב.         המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 30,000 ₪, וזאת להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

6

 

ג.         תחתם ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ על ידי כל אחד מהמפקחים המוזכרים בסעיף א לעיל וזאת להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

 

ד.         המשיב יפקיד פיקדון על סך 10,000 ₪ וזאת להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

 

ה.        המשיב יהיה זמין בטלפון 052-5055755

 

ו.         המשיב מוזהר בזאת כי כל הפרה של תנאי השחרור עלולה להביא למעצרו המיידי, לחילוט הפקדון והערבויות וכן נקיטת צעדים משפטיים נוספים.

 

ו.         לא יעמוד המשיב בתנאי שחרורו שלעיל, יובא בפני שופט תורן תוך 48 שעות

052-5055755

 

 

שירות המבחן יגיש תסקיר תוך 60 יום ויתייחס לתנאי שחרורו של המשיב, ויבוא בהמלצה כפי שימצא לנכון.

 

 

זכות ערר כחוק.

 

ניתנה היום, א' אלול תשע"ח, 12 אוגוסט 2018, במעמד הצדדים.